לרגל ראש השנה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה (יום ה', 26.9.19) את הנתונים המספריים על החברה הישראלית לקראת ראש השנה תש"ף. מהנתונים עולה כי האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ול-20 מיליון תושבים ב-2065.
האוכלוסייה היהודית מונה כ-6.744 מיליון תושבים (74.2% מכלל האוכלוסייה), האוכלוסייה הערבית כ-1.907 מיליון תושבים (21.0%) ואוכלוסיית האחרים 2 מונה כ-441 אלף תושבים (4.8%).
מאז ראש השנה אשתקד, גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-184 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה בשנת תשע"ט היה 2.1%, בדומה לשנים האחרונות. במהלך השנה נולדו בישראל כ-196 אלף תינוקות, ונפטרו כ-50 אלף איש. כ-38 אלף איש נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה, מתוכם כ-35 אלף עולים חדשים.
74.2% מהישראלים מתגוררים בערים, 14.7% במועצות המקומיות, 10.3% בתחומי מועצות אזוריות ו-0.8% באזורים שאין להם מעמד מוניציפלי.
מאז שנת 2017, נישאו בישראל כ-50,029 זוגות והתגרשו 14,741. על-פי הלשכה, שיעור הפריון לאישה בישראל הינו 3.09 ילדים בממוצע לאישה ותוחלת החיים הממוצעת היא 80.9 שנים לגברים ו-84.8 שנים לנשים.
סיבות המוות המרכזיות לשנת 2017: כרבע (25.2%) ממקרי המוות הם עקב מחלות ממאירות וכ-14.8% מהמקרים בשל מחלות לב. על-פי ההערכה העצמית של מצב הבריאות, כ-80.4% מבני 20 ומעלה דיווחו שבריאותם טובה או טובה מאוד.
ההוצאה הלאומית לחינוך עומדת על 110.3 מיליארד שקלים, שהם 8.3% מהתמ"ג. בשנת הלימודים שעברה היו בארץ כ-179 אלף עובדי הוראה, לעומת 175 אלף בשנת תשע"ח. כלומר חל גידול של 2.3%.
באשר לרמת החיים עולה כי ההכנסה הכספית ברוטו לחודש למשק בית עומדת על 20,027 שקלים. ההכנסה נטו היא 16,518 שקלים למשק בית. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאה הכספית לתצרוכת של משק בית היא 13,114 שקלים בחודש.
