היום לפני 78 שנה, הלך לעולמו מנחם אוסישקין. הוא היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
בפברואר 1919 ייצג את התנועה הציונית בוועידת ורסאי בפריז, שם נשא נאום בעברית שעורר הד רב, בו קרא להקמת מדינה יהודית. באותה שנה עלה לארץ ישראל. ביוני 1920, בקבלת פנים רשמית לנציב העליון הרברט סמואל, סירב אוסישקין ללחוץ את ידו של המופתי של ירושלים, כאמל אל-חוסייני, ויצר בכך תקרית דיפלומטית שהוזכרה לימים כמה פעמים מפיו של אמין אל-חוסייני. אוסישקין הסביר את סירובו לגד פרומקין בנימוק "איך יכולתי להושיט ידי לשלום לראש הדת שבניה אנסו בנות ישראל".
אוסישקין ביקש להיקבר לפי חזונו במערת ניקנור שבגן הבוטני בהר הצופים. לאוסישקין היה חלום להפוך את מתחם ניקנור ל"חלקת גדולי האומה" והוא אפילו העלה את עצמותיו של י"ל פינסקר לקבורה במערה.
הדבר לא יצא לפועל מכיוון שלאחר קום המדינה נוסדה חלקת גדולי האומה בהר הרצל. הר הצופים, שהיה מובלעת בשטח ירדן נחשב למסוכן, והיחידים שנשארו קבורים בגן הבוטני הם פינסקר שאת עצמותיו עוד הספיק אוסישקין להעלות לקבורה במערה, ואוסישקין עצמו.
