נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קיבל את פרס סטיבן רוס לשנת 2018, באוניברסיטת MIT בבוסטון. הנגיד נשא דברים כזוכה הפרס וכדובר המרכזי, יחד עם החוקר פרופ' ראבי בנסל RAVI BANSAL מאוניברסיטת דיוק. בנאומו בכנס, עסק הנגיד ירון בנושא אי-הוודאות בכלכלה, היכולת המחקרית לזהות ולכמת אותה לצורך קבלת החלטות מדיניות והשפעתה על שוקי ההון, צמיחת המשק וסוגיות פיסקליות, כולל אלו העכשוויות כמו הברקזיט ומלחמת הסחר.
פרס רוס נוסד ע"י סטיבן רוס, אחד מהחוקרים המובילים בתחום הכלכלה הפיננסית בעולם, ועומד על 100,000 דולר. אחדים ממקבלי הפרס זכו לאחר מכן בפרס נובל בכלכלה. הפרס מוענק ע"י הקרן לקידום המחקר בתחום הכלכלה הפיננסית עבור מחקרים פורצי דרך בעלי תרומה משמעותית למחקר בתחום פעילותה של הקרן.
מחקרם החדשני של הנגיד פרופ' ירון (ופורסם בעת שהיה חוקר באוניברסיטת פנסילבניה), ופרופ' בנסל התפרסם בכתב העת היוקרתי "ז'ורנל אוף פייננס" ובו מצאו השניים פתרון לתופעה מוכרת בכלכלה הידועה בשם "חידת תשואת היתר של המניות", כלומר תשואה רב שנתית גבוהה יותר של מניות לעומת אגרות חוב ומספר אנומליות נוספות בספרות המימון ותמחור הנכסים. במחקר ששמו "Risks for the Long Run: A Potential Resolution of Asset Pricing Puzzles" ("סיכונים לטווח ארוך: פוטנציאל לפתרון חידות תמחור נכסים"), נמצא והוכח שהשינויים בתשואות ממניות ומאגרות חוב נגרמים גם משינויים בתפיסת סיכונים מקרו-כלכליים ארוכי טווח שמאיימים על צמיחתו של המשק. בדברי ההסבר של ועדת הפרס נכתב שהמחקר הזוכה של פרופ' ירון ופרופ' בנסל תרם תרומה מכרעת לשאלות מרכזיות בסוגיות תמחור נכסים, כגון: מהם הגורמים לתנועות במחירי נכסים, ומהם הגורמים המגדירים את התשואות הצפויות על נכסים פיננסיים. המחקר מדגים שגם התנודתיות במחירי נכסים וגם התשואות הצפויות בעתיד רגישות מאוד למאפייני התנודות הקבועות ביסודות הכלכלה ובעיקר בקצב הצמיחה ואי הוודאות, הנקראות במחקר "סיכון ארוך טווח". למחקר השפעה רחבה על בניית מודלים לחישוב תשואות צפויות וסיכון שישמשו לא רק לתמחור נכסים, אלא גם במגוון רחב של תחומים, הן בפיננסים והן במקרו-כלכלה.
מאז פרסום המאמר הוא צוטט פעמים רבות במחקרים, פרסומים מדעיים ומאמרים כלכליים כולל מסמך ועדת הנובל ל-2013. בין היתר, מחקר זה סייע בהבנת המציאות שהובילה לפרוץ המשב הפיננסי העולמי ב-2008, והניח תשתית מדעית מוצקה להכללת גורמים שונים משפיעים על חיסכון וצריכה של הציבור. בין גורמים אלו ניתן למנות את החששות ממצבי משבר עולמיים כגון מלחמות הסחר, שינויי מדיניות בכלכלה עקב שינויים בזירות הפוליטיות וההתחממות הגלובלית.
