יש להקפיד שנושאי משרה בתאגידים יועמדו לדין ולא רק התאגידים עצמם - קובע פרקליט המדינה,
שי ניצן, בהנחיה העוסקת במדיניות התביעה בהעמדה לדין של תאגידים.
ניצן אומר (2.10.19): "יודגש כי העמדתו לדין של תאגיד אינה תחלופית להעמדתם לדין של האורגנים שמעשיהם מבססים את אחריות התאגיד לעבירות. בתי המשפט ביקרו מקרים בהם לא הועמדו האורגנים לדין ללא הצדקה, כאשר רק התאגיד עמד לדין... לפיכך, ככלל, יפעלו גופי התביעה לוודא כי לא יתאפשר לאורגן שביצע את העבירה לחמוק מאחריות עקב העמדתו לדין של התאגיד בלבד. בדומה, יש לחדד את החשיבות שבהעמדת התאגיד לדין, בצד העמדה לדין של האורגנים, במקרים המתאימים, על-מנת למצות את האינטרס הציבורי ולהגשים את תכליות הדין".
עוד אומר ניצן, כי יש להעמיד לדין תאגידים כאשר קיימים ראיות ואינטרס ציבורי, ובכך אין הבדל בינם לבין יחידים. המטרה היא לתמרץ את התאגידים ומנהלים להימנע מלכתחילה מביצוע עבירות וליצור מנגנונים שימנעו אותן. בין השיקולים לחומרה שיש להביא בחשבון בהחלטה כזו: חומרת העבירה, האם התאגיד מספק שירות ציבורי או שיש לו משקל רב, מידת הכשל בתרבות הציות, האם בעבירת מעורבים בכירים בתאגיד והאם הוא שיתף פעולה בחקירה. עוד מציין ניצן, כי חילופי שליטה בתאגיד בין ביצוע העבירה לבין ההעמדה לדין, לא יהוו לרוב עילה להימנעות מאישום.
התביעה צריכה לבקש ענישה אשר תבטל את היתרון הכלכלי שנוצר לתאגיד כתוצאה מביצוע העבירה ותביא לכך שפירות העבירה יינטלו ממנו - ולכן לרוב היא תבקש קנסות, ממשיך ניצן. "במקרים חריגים ביותר ניתן יהיה להימנע מהרשעת התאגיד ולהסתפק בהתחייבותו להימנע מביצוע עבירה אם כאשר לצד התחייבות זו יציג התאגיד תוכנית מפורטת שבנה, הכוללת קיומו של ממשל תאגידי תקין המחיל תוכנית אכיפה פנימית ושינויים ארגוניים מתאימים, אשר ימנעו, הלכה למעשה, אפשרות לביצוען של עבירות דומות בעתיד", נאמר בהנחיה.
