"חברת סופרקום במצוקה קיצונית"

מנכ"ל חברת הסייבר סופרקום ובעל השליטה בה, אריה טרבלסי, הגדיר בחודש מאי את מצבה כ"מצוקה קיצונית". הדברים נאמרו במכתב ששלח טרבלסי לרואי החשבון של החברה, משרד BDO זיו-האפט, ובו הודיע על הפסקת ההתקשרות עימם; הוא נחשף בתביעה שהגיש המשרד נגד החברה. סופרקום נסחרת בנאסד"ק בשווי שוק של 9 מיליון דולר בלבד. היא טרם הגישה את הדוח לשנת 2018 וקיבלה מנאסד"ק אזהרה לגבי המשך המסחר במניותיה. ברבעון השני של השנה רשמה החברה רווח של 110,000 דולר (עלייה של פי שלושה) על הכנסות של 5.7 מיליון דולר (ירידה של 16%). משרד זיו-האפט מבקש (10.11.19) מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות על מינוי בורר במחלוקת שכר הטרחה בינו לבין סופרקום, אשר זהותו תיקבע - כפי שהסכימו הצדדים - בידי עו"ד דוד גוטליב. לטענת המשרד, החברה לא אפשרה לו לבצע כהלכה את עבודתו, לא נקטה את הפעולות שיבטיחו שבדוחותיה אין הצגה מטעה מהותית ולא שילמה לו את שכרו. לדברי זיו-האפט, סופרקום חייבת לו 900,000 שקל ומתחמקת מלחתום על הסכם הבוררות למרות שטרבלסי כבר הסכים לכך. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד ניר מילשטיין ולירון בן-נחום. על-פי ההסכם בין הצדדים, המצורף לתביעה, סופרקום אמורה הייתה לשלם השנה לזיו-האפט 245,000 דולר תמורת שירותי ביקורת. התעריפים לשעה שנקבעו היו 800 דולר לשותף בארה"ב, 200 דולר לשותף בישראל, 120 דולר למנג'ר בישראל ו-80 דולר לצוות אחר בישראל. בהודעתו על הפסקת ההתקשרות טען טרבלסי, כי זיו-האפט הציג "דרישות כספיות קיצוניות נוספות ללא תקרה", אותן העריך בשלב ראשון ב-200,000 דולר. המשרד גם דרש לשלם מיד את התשלומים שמועד פרעונם טרם הגיע, ואיים להתפטר אם לא ייענה. "מדובר בהתנהלות קיצונית שבאה לנצל את מצוקתה הקיצונית של החברה, זאת לאחר שלא הגישה את דוחותיה במועד, ולאור החשיפה העצומה שבה נמצאת החברה", הוסיף. הוא גם טען, כי עבודתו של זיו-האפט התאפיינה בהפסקה חד-צדדית ובחוסר יעילות, אשר גרמו נזקים כבדים לסופרקום. זיו-האפט השיב, כי בביקורת התגלו חולשות מהותיות בבקרה הפנימית על הדיווח הכספי, חוסרים משמעותיים בראיות שיבססו נתונים מרכזיים, אי-הסכמות בנוגע למדיניות חשבונאית קריטית וחוסר קשר עם הדירקטור וחבר ועדת הביקורת אבי עייש. המשרד טען עוד, כי טרבלסי איים עליו ועל השותף האחראי על הביקורת בסופרקום ולא שילם במועד את שכר הטרחה, ולפיכך הודיע המשרד מצידו על הפסקה מיידית של ההתקשרות. "כל המפורט לעיל... מעידים על נסיבות חריגות ביותר בהתנהלותה של חברה ציבורית", הוסיף זיו-האפט.