היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, פרסם חוות דעת הקובעת כי ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, אינו צריך להתפטר מתפקידו כראש הממשלה. זאת, למרות הגשת שלושת כתבי האישום נגדו ביום חמישי האחרון.
מנדלבליט קיים היום (יום ב', 25.11.19) דיון בנושא המשמעויות המינהליות-חוקתיות של ההחלטה להגיש כתב האישום נגד ראש הממשלה, בעודו מכהן בראש "ממשלת מעבר". זאת, על-רקע פניות שונות בעקבות ההחלטה, והסוגיות המשפטיות התקדימיות שהיא מעוררת. הדיון התקיים בהשתתפות פרקליט המדינה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), מנהל מחלקת הבג"צים וכן נציגים נוספים ממחלקות אלה.
בדיון עלו הטענות כי לאור פסיקת בית המשפט הידועה כהלכת דרעי-פנחסי, קמה חובה משפטית כי ראש הממשלה יתפטר מתפקיד ראש הממשלה, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק יסוד הממשלה. עוד נדונו הטענות כי גיבוש כתב האישום נגד ראש הממשלה מקים נבצרות ממילוי תפקידו.
ממשרד המשפטים נמסר כי הדיון לא עסק באפשרות הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על-ידי נשיא המדינה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הואיל ומדובר בסוגיה שהינה תיאורטית לעת הזו.
היועץ המשפטי קבע כי מאחר שהממשלה ה-34 מכהנת כממשלת מעבר ושעל-פי החוק ראש ממשלה שהתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד לכינון ממשלה חדשה, הרי שאין כל משמעות מעשית להתפטרות ראש ממשלה בתקופת ממשלת מעבר.
"משכך, ברי כי במצב דברים של ממשלת מעבר, ממילא לא ניתן לומר שקיימת חובה משפטית על ראש ממשלה להתפטר מתפקידו זה", ציין מנדלבליט והוסיף כי עמדה דומה אף ניתנה בשנת 1977 בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ'
אהרן ברק.
מנדלבליט הוסיף כי הוראות החוק אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות ראש הממשלה במקרה של הגשת כתב אישום נגדו, וכי אלה אף טרם לובנו כל צרכן בפסיקת בית המשפט העליון. "לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות, השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה", ציין. בהקשר זה, הזכיר כי בית המשפט העליון קבע בשנת 2008, בעתירה שהגישו העיתונאי
יואב יצחק ואתר News1 ואשר ביקשה לקבוע שנבצר מראש הממשלה דאז,
אהוד אולמרט, מלמלא את תפקידיו (משום שדחה את דרישות המשטרה לקבוע מועדים לחקירתו), נמצא אין מקום להתערבות בקביעת היועץ המשפטי לממשלה דאז לפיה יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי.
לדבריו, אף בנסיבות הנוכחיות, יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי ואין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו.
"אשר לשאלת המשך כהונתו של ראש הממשלה בתפקידים מיניסטריאליים נוספים (כיום מכהן ראש הממשלה גם כשר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר התפוצות ומ"מ שר החקלאות ופיתוח הכפר) - סוגיה זו תיבחן בהמשך", ציין. אומנם היועמ"ש לא ציין שעל נתניהו להתפטר מתפקידיו כשר, אך נתניהו צפוי לעשות זאת ממילא.