בתיה מלמד, שהועסקה במשך חמש שנים במחלקת הנסיעות של נייס, תובעת מן החברה 842,000 שקל, בטענה שפוטרה בשל האשמות שווא.
בתביעה, שהוגשה (4.12.19) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, נאמר כי לפני חודשיים האשימו אותה אנשי נייס במעילה בכספים, בהפרה של יחסי אמון ובניהול עסקים וקשרים חברתיים עם בעלי חברת התיירות גאמא ביזנס טראוול, עימה עבדה נייס, תוך עשיית יד אחת עימה בגביית עמלות יתר מ-נייס.
לטענת התובעת, היא נכלאה בכליאת שווא למשך שמונה שעות עם חוקרים מטעמה של החברה, אשר הציגו עצמם בכזב כחוקרים מטעם "להב 443,
הלבנת הון ומשטרה", תוך שהיא סופגת צעקות ואיומים. לא ניתנה לה הזכות להשתמש בטלפון ולקבל ייעוץ משפטי, ואף זכתה לליווי צמוד כאשר ביקשה לגשת לשירותים. עוד טוענת התובעת, כי מכשירה הסלולרי נלקח ממנה, והחברה פרצה למכשיר והוציאה מתוכו תוכן אישי תוך הטחת תוכן זה בפניה במהלך חקירתה.
התובעת אומרת, כי בידיה ראיות המפריכות את טענות החברה אותן ניסתה להציג בפניה, ואולם החברה התעלמה מדבריה, תוך פיטוריה לאלתר ושלילת זכויותיה הבסיסיות. לאחר החקירה הציגה נייס בפניה "הסכם סיום העסקה" עליו נדרשה לחתום, ולפיו היא מודה בעבירות חמורות אותן ביצעה כלפי החברה. היא אומרת שחתמה על ההסכם בלית ברירה, לאחר שהובטח לה שהטענות כלפיה לא יפורסמו.
ואולם, למחרת שלחה נייס הודעה לכל עובדיה, בה היא מפרטת נהלי נסיעות חדשים, ומציינת שהעובדה כבר אינה עובדת בחברה. לדברי התובעת, השמועות על חקירתה נפוצו במהירות בשורות נייס ואף הביאו לחיסול הקריירה שלה בתחום התיירות. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אלינה קיזין ואביחי ברטנובסקי, וטרם הוגש כתב הגנה.
