שבר פכית (פך חרס קטן), ובו מטבעות זהב מהתקופה האיסלאמית הקדומה (מאה 9 לספירה) התגלה בסוף השבוע במהלך חפירות בדיקה של רשות העתיקות במסגרת פרויקט רחב היקף להקמת שכונת מגורים ביבנה.
בחפירה המתקיימת ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, נחשף אזור תעשיה רחב ידיים שהיה פעיל לאורך מאות שנים, והחוקרים משערים שהמטמון הנוצץ היה, אולי, קופתו של קדר שפעל במקום. "הייתי במכולה ותיעדתי ממצאים, כשלפתע שמעתי צעקות" מספרת ליאת נדב-זיו, שמנהלת את החפירה יחד עם ד"ר אלי הדד מרשות העתיקות. יצאתי החוצה וראיתי את מארק מולקנדוב, ארכיאולוג ותיק ברשות העתיקות, רץ לקראת המחנה, נרגש כולו. מיהרנו בעקבותיו לשטח והופתענו למראה המטמון".
מבדיקה ראשונית של ד"ר רוברט קול, מומחה למטבעות מרשות העתיקות עולה כי המטמון מתוארך לתחילתה של תקופת החליפות העבאסית במאה ה-9 לסה"נ. בין המטבעות ישנו דינר זהב של החליף הארון א-רשיד (786 - 809 לסה"נ), שעליו התבססו סיפורי אלף לילה ולילה. "המטמון מכיל מטבעות שאנחנו רואים לעתים רחוקות כאן בישראל. מדובר בדינרי זהב של שושלת האגלבים - שליטים מקומיים מטעם החליפים העבאסיים בבגדד, אשר שלטו בצפון אפריקה. אין ספק שזאת מתנת חנוכה עבורנו", מסכם קול.
בחפירה, שנערכת מדרום מזרח לתל יבנה, נחשף "שדה כבשנים" בהיקף יוצא דופן, שפעל בסוף התקופה הביזנטית והאיסלאמית הקדומה (מאות 9-7 לסה"נ) בכבשנים אלה נצרפו באש קנקנים, סירי בישול וקערות, אשר יצאו משם למסחר. מטמון הזהב התגלה בתוך פכית קטנה ליד פתחו של אחד הכבשנים, ולהערכת הארכיאולוגים, ייתכן שמטבעות אלו שימשו כתשלום לקדר, שאחסן אותם בפכית- קופתו האישית.
בחלק אחר של האתר ביבנה, נחשפו שרידיו של מתקן תעשייתי רחב ידיים מהתקופה הפרסית (מאות 5-4 לפנה"ס) אשר שימש, כנראה, ליצור יין. לדברי ד"ר הדד, "בבדיקות ראשוניות שערכנו התגלו גרעיני ענבים קדומים בתוך תאי המתקן. גודלם של התאים והכמות הרבה שלהן בו מעידים על ייצור יין בקנה מידה מסחרי, הרבה מעבר לתצרוכת המקומית של תושבי יבנה העתיקה".
