ה"שרביט" הסודי של השופטים

הנהלת בתי המשפט ניהלה במשך השנים מאגר מידע סודי בשם "שרביט", שכולל מידע אישי ורגיש על שופטים מכהנים. עד לפני חודשים אחדים, המאגר כלל לא נרשם כחוק אצל רשם מאגרי המידע. כך מדווח עקיבא ביגמן מישראל היום. המאגר, שנרשם ביולי 2019, מכיל מידע מקיף על כוח האדם של מערכת בתי המשפט, וכולל, על-פי בקשת הרישום, בין 500 ל־10,000 שמות. המידע נועד לשתי מטרות: האחת, לצורך מעקב אחר כוח האדם של בתי המשפט, "ניהול מחזור חיי שופטים ורשמים (כולל מועמדים לכהונה שיפוטית) לרבות גיוס, מיון, העסקה ועד לפרישה"; והשנייה "כמאגר מידע אשר משמש את הוועדה לבחירת שופטים ורשמים". מאגר שרביט נחשף בהמשך לחשיפת מאגר המועמדים לשיפוט "יהלום" שפורסם בישראל היום ב-31.12.2018, ובהמשך לפעילות של התנועה למשילות ולדמוקרטיה בנושא. בעקבות חשיפת מאגר יהלום - טבלת אקסל שכללה מידע אישי ורגיש על מועמדים לשיפוט - התחייבה הנהלת בתי המשפט לרשום את המאגר כחוק. במסגרת עתירה שהגישה התנועה למשילות בנושא עיכובים בביצוע הרישום, פנתה התנועה לרשות להגנת הפרטיות, ובתשובה נאמר כי מאגר יהלום נרשם יחד עם מאגר גדול יותר - "מאגר המידע שרביט של הנהלת בתי המשפט, הכולל להבנתנו את מאגר המידע יהלום, נרשם בתאריך 25.07.2019". במילים אחרות, הנהלת בתי המשפט החזיקה לכל אורך הדרך מאגר מידע נוסף שלא היה רשום כחוק, תוך שהיא מסתירה את דבר קיומו מהציבור. בעקבות כך פנתה התנועה למשילות להנהלת בתי המשפט בבקשת מידע נוסף על מאגר שרביט, ופרטיו נחשפים כאן. בזמן שמאגר יהלום כלל רק מידע הנוגע למועמדים לשיפוט, לציוניהם בקורס השפיטה ולחוות דעת של ועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים, מאגר שרביט הוא מלא ומקיף יותר, וכולל מידע על כלל השופטים המכהנים במערכת, ונוגע לתחומים נוספים.

מי צופה במאגר?

על-פי מסמכי הרישום, המאגר כולל "מידע על רישום פלילי של המועמד" המתקבל מידי משטרת ישראל; "מידע על החובות הכלכליים של המועמד" המתקבל מידי רשות המיסים; "מידע על המועמד לרבות כישורים, יכולות ומידע על התאמתו לדרישות התפקיד" שמתקבל מ"ממליצים שצוינו על-ידי המועמד"; מידע על "המלצות, הרשעות, או תיקים פתוחים בלשכת עורכי הדין" המתקבל מלשכת עורכי הדין; מידע על "הסתייגויות על המועמד" שמתקבל מ"ציבור - אזרחים"; מידע בנוגע ל"תלונות שנמצאו מוצדקות" שמתקבל מנציבות תלונות הציבור על שופטים; מידע לגבי "המלצות לקראת הוועדה" שמגיע ממשרד המשפטים; ו"המלצות לקראת הוועדה" שמגיע מהיועץ המשפטי לממשלה. המידע מועבר לכמה גופים הנוגעים למינוי השופטים ולתפקודם השוטף: לוועדה לבחירת שופטים שמקבלת את "המידע הרלוונטי בלבד"; ל"גורמי פנים בהנהלת בתי המשפט", המשתמשים בו "לשם הליך ביצוע בחירת שופטים"; למרכז להכשרת והשתלמות שופטים של הנהלת בתי המשפט "לשם ביצוע בחינת התאמה לתפקיד של שופט"; לנציב תלונות הציבור על שופטים מועברים "הצהרות הון ומידע רלוונטי לפי דרישה"; ולמנהלת הגמלאות במשרד האוצר מועבר "חומר דיגיטלי הכולל מסמכי פרישה". על-פי החוק להגנת הפרטיות, מאגר מידע חייב רישום אצל רשם מאגרי המידע, המפקח על ניהול מאגרי מידע, אבטחתם ושמירת פרטיותם של הרשומים בו. החוק גם מחייב את המחזיק במאגר לאפשר לרשומים בו לעיין במידע לגביהם. במשך כשנה וחצי עד לחשיפתו בדצמבר 2018 בישראל היום, הכחישה הנהלת בתי המשפט את דבר קיומו של מאגר יהלום. לאחר החשיפה נטען כי הוא אינו חייב ברישום, וכי הנהלת בתי המשפט "מנהלת שיח" בנושא עם הרשות להגנת הפרטיות. בינואר 2019 עתרה התנועה למשילות ולדמוקרטיה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובמארס 2019 הודיעה הנהלת בתי המשפט כי בכוונתה לרשום אותו. רק לאחר תכתובות נוספות נרשם המאגר כחלק ממאגר שרביט הנחשף כאן. "נדהמנו לגלות שהנהלת בתי המשפט החזיקה מאגר מידע רגיש נוסף", אומרים בתנועה למשילות ולדמוקרטיה. מנכ"ל התנועה, יהודה עמרני, מסר כי "התנהלותה של מערכת המשפט לאורך השנים מטרידה ביותר". היועץ המשפטי של התנועה למשילות, עו"ד שמחה רוטמן, מוסיף כי גם אחרי רישום המאגר "יש לדאוג מכך שעל שופט שמונה לתפקיד ומכהן, ישנו מידע רגיש וסודי שנשמר במערכת לאורך שנים. יש בכך לסכן את עצמאות שיקול הדעת של השופטים. זאת, מעבר להפרת זכות העיון של מועמדים לשפיטה, שאינם יכולים להתייחס למידע הקיים על אודותם במאגר".

תגובת הרשות השופטת

תגובת דוברת הרשות השופטת: "הנושא נדון אל מול הגורמים המוסמכים. לאחר שהתגבשה עמדה סופית בעניין, נעשתה פנייה לרישום המאגר במרשם מאגרי המידע". לשאלה מה הנהלים המאפשרים למועמדים לעיין בחומרי המאגר, השיבו כי "בימים אלה מתגבש הסדר בסוגיית העיון. הוא צפוי לבוא לאישור הוועדה לבחירת שופטים". לשאלה מדוע נשמרים חוות דעת ומידע הנוגע למינוי לאורך זמן, השיבו כי "החומרים נשמרים בהתאם לצורכי המערכת ובהתאם להוראות". [פורסם בישראל היום]