עדויות קשות על הטיפול בבית החולים מעלה הכרמל

טעויות רפואיות קשות בטיפול הרפואי שהעמידו מטופלים בסכנת חיים, מתן טיפול תרופתי שגוי במינון של פי שלושה מהמותר ש"היה יכול להרוג את המטופל" - אלה הן חלק מטענות קשות נגד בית החולים "מעלה הכרמל". כך מדווח רן רזניק מישראל היום. טענות נוספות הן התנהגות רופאים שמסכנת את חיי המטופלים, טעות בזיהוי חולה וטיפול בו כאילו הוא חולה אחר, מנהל מחלקה שלא רוצה לעזור לרופאים המתמחים בטיפול בחולים מכיוון שהוא עסוק ברפואה פרטית, רופאים מתמחים שלא יודעים ולא מכירים את המטופלים שהם אחראים עליהם וחסר להם מידע רפואי בסיסי, תורנות בת 26 שעות רצופות של רופא מתמחה שאחראי ל־150 חולים ללא כל עזרה ותמיכה של רופא בכיר, חולה שהתאבד בגלל השגחה כושלת ומקרה מזעזע של מתן בטעות של טיפול בנזעי חשמל ללא הרדמה למטופלת על-ידי רופאה מתמחה. הטענות המזעזעות ביחס לבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "מעלה הכרמל" בטירת כרמל, עולות מתביעה ומעדות של רופא מתמחה שעבד בבית החולים ומשורה של מסמכים פנימיים בבית החולים. העדות נדונה בימים אלה בבית הדין לעבודה בחיפה והיא מספקת, על סמך עדותו, הצצה נדירה על הסכנה הממשית לחיי מטופלי הנפש ולשלומם, כאשר רופאים שעוברים התמחות עובדים ללא כל בקרה חיצונית כלשהי, ובחלק מהמקרים רופאים מתמחים עובדים ללא בקרה של מנהלי המחלקות הפסיכיאטריות עצמם, וכאשר האחראים על התמחות הרופאים בישראל (משרד הבריאות והמועצה המדעית בהסתדרות הרפואית) לא עשו במשך שנים את חובתם החוקית בבית החולים. כפי שנחשף אתמול בישראל היום, בשבע מחלקות פסיכיאטריות ב"מעלה הכרמל" לא חודשה במשך שנים ההכרה, כמתחייב בחוק, ובחלק מהמחלקות כבר ארבע עד חמש שנים, וכי לאור זאת - הבקרה האחרונה שנעשתה בחלק מהמחלקות התקיימה לפני עשור ויותר שנים. ממצאים אלה הועברו גם בתלונתו יוצאת הדופן של פרופ' אנטולי קריינין, מנהל מחלקה 5א' בבית החולים, שהתלונן לפני כחודש בפני ראשי המועצה המדעית על מחדל ההתמחות בבית החולים שבו הוא עובד. עוד התגלה כי 22 הרופאים המתמחים עושים במשך שנים רבות את ההתמחות ומטפלים במאות חולי נפש, חלקם קשים ומורכבים מאוד, ללא כל בקרה ופיקוח חיצוניים של המועצה המדעית ושל משרד הבריאות. וכל זאת באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות. לדברי רופאים בכירים, הדבר מביא גם להעמדה בסכנת חיים מתמדת של מאות חולי נפש קשים, שחלקם אושפזו בכפייה והם במצבים נפשיים ורפואיים קשים מאוד ומסכני חיים.

"מניעים אישיים"

העדויות החדשות בפרשה כלולות בטענות שהעלה רופא בתביעה נגד בית החולים. הוא פוטר במאי 2019 מעבודתו כרופא לאחר שנתיים של ניסיון כמתמחה בפסיכיאטריה בבית החולים. הפיטורים נעשו על-ידי מנהל בית החולים, ד"ר יעקב פולאקביץ, והוא נימק זאת בין השאר בכך "שהתגלו אצלו אירועים חוזרים של כשל מקצועי, הוא אינו מכיר את המטופלים הנמצאים בטיפולו והתגלה חשש לפגיעה באיכות ובטיחות הטיפול, כולל מקרים של אי־ביצוע הנחיות של רופאים בכירים, מתן מינון כפול פי שלושה לחולה ואי־דיווח על הטעות בתיק החולה ולממונים עליו". בעקבות זאת, הגיש הרופא ביוני 2019 תביעה נגד בית החולים באמצעות עו"ד זכי כמאל לבית הדין לעבודה בחיפה. בכתב התביעה טוען עו"ד כמאל, בין היתר, כי "אין כל הצדקה להפסיק את עבודתו של הרופא, וכי "פיטוריו נעשו מטעמים בלתי ענייניים ומתוך מניעים אישיים של רופאים אשר לא ראו בעין יפה את עבודתו המקצועית הגבוהה והראויה, לרבות היותו עד לליקויים רציניים בתפקוד רופאים וחלק מהנהלת בית החולים ותוך התעלמות מחוות דעת חיוביות של רופאים שהיו עדים למסירותו ולמקצועיותו". עו"ד כמאל טען עוד בכתב התביעה כי "החלטת הפיטורים נוגדת את המצב הקשה שבו שרוי בית החולים 'מעלה הכרמל', שבו יש כשלים רציניים שדי לציין שני כשלים מני רבים שאירעו לאחרונה, האחד מהם הוא טעות בזיהוי של מטופל שהגיע מבית החולים 'כרמל' בחיפה וטופל על שם חולה אחר, ובכך נגרם לו נזק רציני בגלל הטעות בזיהוי. ואילו אצל חולה אחר, שהוא תושב חו"ל, גם נעשתה טעות בזיהוי".

בדיקה קבוצתית

במסגרת התביעה הגיש באחרונה הרופא המתמחה לבית הדין תצהיר עדות ראשית שבו עולות טענות חמורות מאוד על עבודת המתמחים בבית החולים. הרופא החל את ההתמחות בבית החולים ביוני 2017, ולטענתו - במחלקה שבה הוא התמחה מנהל המחלקה "לא הכיר את החולים והתעסק בעבודתו הפרטית, וכאשר ביקשתי את עזרתו המקצועית הוא טען שאינו פנוי לעזור לי, ושהוא מצפה מהמתמחים להכיר את המטופלים ולהסתדר לבד. הוא גם ביקש שכל מטופל חדש ייבדק על-ידי רופא בכיר, אבל מצד שני הרבה מטופלים לא נבדקו על ידיו וזאת בטענה שאין לו זמן לשבת עם כל מטופל ומטופל". עוד הוא הצהיר כי באותה מחלקה בדיקת המטופלים נעשתה לא בנפרד אלא בנוכחות ארבעה עד חמישה מטופלים יחד, ועולה החשש לפגיעה קשה בפרטיות החולים ובפגיעה ביכולת לאבחן ולבדוק את החולים. הרופא הוסיף בעדותו כי טעות שלו בטיפול תרופתי לחולה אפילפסיה נעשתה גם "עקב כך שהייתי לבד במחלקה ללא מתמחים ולא היה ניתן להתייעץ עם רופאים בכירים כלשהם". עקבות הטעות במתן התרופה "החולה סבל מטשטוש בראייה ומכאבי ראש ואני אישרתי שטעיתי במינון, ואז מנהל המחלקה כתב להנהלה שעשיתי טעות חמורה במינון". הרופא הצהיר עוד כי בזמן ההתמחות הוא "נדרש לעשות תורניות לילה, שזה אומר תורנות של 26 שעות שאני לבדי אחראי על 4 מחלקות עם 150 מטופלים, וזאת ללא נוכחות של רופא בכיר או מתמחים אחרים". על מקרה טרגי שבו התאבד חולה סכיזופרניה במחלקה פתוחה בבית החולים, העיד הרופא בתצהיר: "הוא נבדק על-ידי מנהל המחלקה בדיקה שנמשכה חמש דקות בלבד, ורופאים בכירים שחררו אותו לחופשה מחוץ לבית החולים". בחקירת מקרה ההתאבדות הועלו טענות כי הרופא המתמחה לא תיעד את המידע על מסוכנותו של החולה, כנדרש. הרופא העיד עוד כי הרופאים המתמחים בבית החולים מחויבים לעשות למטופלים טיפול בנזעי חשמל (ETC), כאשר לפי אתר בית החולים הטיפול חייב להיעשות ב"הרדמה מלאה כך שהמטופל אינו חש דבר כלשהו, כשם שאיש העובר ניתוח בהרדמה אינו מודע למה שעובר עליו בזמן הניתוח. ההרדמה ניתנת על-ידי רופא מרדים מומחה שלרשותו כל הציוד המודרני הדרוש". אולם לפי עדות הרופא - "באחד הטיפולים התלוותה אליו רופאה מתמחה חדשה שהוא כמתמחה לימד אותה את מתן הטיפול, אלא הרופאה המתמחה רצתה לתת את הטיפול בנזעי החשמל. עקב אי-הבנה בינה לבין הרופא המרדים היא נתנה לו מכת חשמל ללא הרדמה והוא החל לפרכס והועבר להשגחה. בדרך נס לא קרה אסון במקרה זה, אבל לא ננקטו נגד הרופאה המתמחה אמצעים כלשהם". הרופא המתמחה הצהיר עוד שהוא התקשה לקבל ייעוץ מהרופא הפנימאי בבית החולים: "כשהייתי פונה להתייעץ איתו הוא היה מתעצבן ואומר לי 'למה אני צריך להתייעץ איתו כשאני רופא בעצמי ואני צריך לדעת להסתדר לבד'... הייתי עד במשך תקופת התמחותי להרבה ליקויים והתרעתי על כך, וכנראה עמידתי האיתנה שאני פועל ביושרה ובנאמנות, במסירות וללא מורא ופחד, היו לי לרועץ אצל רופאים שאינם רואים בעין יפה רופא מקצועי, חרוץ ורציני כמוני שאומר את מה שהוא מאמין בו". הדיון בתביעת הרופא נקבע לחודש מארס הקרוב. בתגובת בית החולים לבית הדין הוא הכחיש את כל טענות הרופא. בתגובה נאמר כי "הרופא קיבל במהלך ההתמחות הדרכה והכוונה מהמומחים וכן מגורמים מקצועיים נוספים בהתאם לתוכנית ההתמחות בבית החולים. לאורך כל תקופת העסקתו בבית החולים לא נתן הרופא הסבר מניח את הדעת להתנהלותו, וכבר מראשית הניסיון בבית החולים לא הייתה שביעות רצון מהמבקש מצד הרופאים הבכירים ותוארו קשיים ממשיים בתפקודו המקצועי שהובילו להחלטות רפואיות מוטעות". ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תלונות הרופא ביחס לפיטוריו ולהתנהלות מנהל המחלקה יתבררו כמקובל בבית המשפט. בית החולים עובד על-פי תקינת כוח אדם ונוהלי משרד הבריאות. בבית החולים עובדים רופאים תורנים בשעות הערב והלילה. הרופאים התורנים, שהינם מתמחים, מתייעצים עם רופאים כוננים בהתאם לצורך הקליני. אירועים חריגים המתרחשים בבית החולים, כולל פטירות, מדווחים למשרד הבריאות, בהתאם לנוהל דיווח על אירועים חריגים. "לעצם התלונה בנוגע למתן טיפול בנזעי חשמל ללא הרדמה נציין שאכן היה אירוע חריג שכזה. האירוע דווח למשרד הבריאות והוקמה ועדה לבדיקתו. הוועדה בחנה את הכשלים שהובילו לאירוע החריג והמליצה בין השאר על שינוי בנהלים וחידודם. נציין שהמטופל לא הזדקק לכל טיפול רפואי בעקבות התקלה". [פורסם בישראל היום]