ההשפעה של המבוי הסתום הפוליטי: נמשכת מגמת חוסר אמון הציבור במערכת הפוליטית: בשנת 2019 63% מהציבור הביעו רמת אמון מועטה עד מועטה מאוד בכנסת, לעומת 56% שהביעו רמת אמון מועטהעד מועטה מאוד בשנה שעברה - כך עולה (יום א', 12.1.2020) מנתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה המתפרסם החל משנת 2001, שנערך השנה בחודשים יוני-אוגוסט, בתפר שבין מערכת הבחירות לכנסת ה-21 והכנסת ה-22.
"אנו נמצאים במגמה ברורה של ירידה באמון הציבור בכנסת משנת 2013, כשרמת האמון בשנת 2019 היא הנמוכה ב-11 השנים האחרונות. רמת אמון כה נמוכה אינה מפתיעה לנוכח המבוי הסתום בו נמצאת המערכת הפוליטית בשנה האחרונה, אבל היא עלולה להקרין גם על אמון הציבור בשיטה הדמוקרטית ויכולתה להוביל לרווחה חברתית", אמרו עורכי המחקר.
המדד המתפרסם החל משנת 2001 נערך ע"י פרופ' ערן ויגודה-גדות, פרופ' שלמה מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס וד"ר
ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר למדעי המדינהבאוניברסיטת חיפה. במדד הנוכחי השתתפו 602 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים.
רמת האמון בכנסת היא נמוכה ואף נמצאת בירידה בהשוואה לשנה החולפת: בשנת 2019 63% מהציבור הביעו אמון מועט או מועט מאוד בכנסת וכשישה אחוזים הביעו אמון רב או רב מאוד (השארהביעו אמון בינוני), זאת בהשוואה ל-56% שהביעו אמון מועט או מועט מאוד בשנת 2018, כשאחוז המביעים אמון רב נשאר זהה. רמת האמון הממוצעת השנה עומדת על רמה של 1.94 בהשוואה לרמה של 2.05 בשנה שעברה. בסך-הכל, מדובר במגמת ירידה ברורה משנת 2013 וברמת האמון הנמוכה ביותרמאז שנת 2008.
ירידה חדה אף יותר נרשמה ברמת האמון במפלגות. 67% מהציבור הביעו אמון מועט או מועט מאוד לעומת ארבעה אחוזים שהביעו אמון רב או רב מאוד. בשנה שעברה 57% הביעו אמון מועט או מועטמאוד ושישה אחוזים הביעו אמון רב או רב מאוד. רמת האמון הממוצעת במפלגות עומדת השנה על רמה של 1.82, בהשוואה לרמה ממוצעת של 1.99 בשנה שעברה. בסך-הכל מדובר ברמה הנמוכה ביותר בשש השנים האחרונות. "בשנת 2013 האמון בכנסת ובמפלגות עמדו על רמות שיא, כשרמת האמון בכנסתעמדה על 2.45, רמת אמון בינונית. זה מראה שהציבור בישראל ידע גם לתת אמון במערכת הפוליטית, או לפחות, לתת יותר אמון במערכת הפוליטית. מגמת הירידה והשפל הנוכחי ברמת האמון מעידה על הידרדרות נוספת בתפיסה שפוליטיקה יכולה לסייע בפתרון מחלוקות ולפיכך עלולה להשפיע עלמגמות רחבות בתחום הכבוד לחוק, לדמוקרטיה ואף להקרין על אמון וסולידריות חברתיים", אמרו החוקרים.
