יואל גבע, הבעלים של בית הספר הפרטי הנושא את שמו, משך לאורך השנים דיבידנדים ב-200 מיליון שקל, ובנוסף לכך השתמש לצרכיו הפרטיים בכספי החברות שבבעלותו. כך טוען איתי ישורון, שהיה במשך 23 שנים עובד בכיר בקבוצה ואף שימש כמנכ"ל שלה.
ברשת יואל גבע 22 סניפים, העוסקים בעיקר בהכנה לבחינות בגרות (אקסטרניות) ולבחינות הפסיכמוטריות של האוניברסיטאות. הקבוצה גם מוציאה לאור ספרי לימוד בחלק מן המקצועות, וכן מעבירה קורסים באנגלית מדוברת ובהכנה לבחינות ה-GMAT הבינלאומיות לצורך קבלה ללימודי MBA. ישורון הגיש (20.1.20) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב תביעה בסך 1.7 מיליון שקל בעקבות פיטוריו אשתקד, בה הוא טוען שלא קיבל את כל המגיע לו.
ישורון אומר, כי בשנת 1996 הוא שהציע לגבע להרחיב את פעילותו - שהייתה אז בסניף בודד להכנה לבגרות - לתחום הפסיכומטרי. הוא ורעייתו, עידית ישורון, עזבו לשם כך את בית הספר קידום, ולטענתו - השניים הם שיצרו בפועל את הקבוצה הנוכחית, שכן לגבע (מורה למתימטיקה בהכשרתו) לא היו כל ידע וניסיון בתחום. לדברי ישורון, בשנים 2019-1996 היו הכנסות גבע מהתחום הפסיכומטרי 1.2 מיליארד שקל, וכאמור גבע משך 200 מיליון שקל.
עוד מספר ישורון, כי גבע היה במשך שנים רבות אחד מחסידיו של הגורו ההודי מהרג'י, שימש כראש האשראם שלו בישראל, ובעת עבודתו בתיכון אנקורי - ניסה לשכנע את תלמידיו להצטרף לחסידי הגורו. באותן שנים, אומר ישורון, אף הלך גבע יחף ולבוש סחבות, ומעסיקיו באנקורי נאלצו לדרוש ממנו להופיע לעבודה בלבוש ראוי.
ואולם, ממשיך ישורון, גבע השתנה לחלוטין כאשר התעשר בזכות הקורסים הפסיכומטריים. בין היתר, נטען בתביעה, השתמש גבע בכספי החברות להשקעות כושלות, כגון 13 מיליון שקל במניות חברה אולטרה-שייפ (למכשירי הרזיה) אשר ירדו לטמיון. לטענתו, גבע חייב לקבוצה 24 מיליון שקל.
עוד אומר ישורון, כי חלק מפעולותיו הכספיות של גבע קשורות לבנות זוגו בעשור האחרון. האחת הייתה עובדת בחברה, אותה קידם לתפקיד סמנכ"לית למרות העדר כישורים, ואשר בעטייה כפה על אחיו שמעון גבע, ששימש כמנכ"ל הקבוצה, מינויים ופיטורים לא ראויים של עובדים ומנהלים. לטענת ישורון, גבע משך מיליוני שקלים מקופת הקבוצה על-פי בקשתה של העובדת, כולל השקעה בפיצריה עבור בנה ורכישת זכויות לספר כושל.
לטענת ישורון, התנהלות זו הביאה למצב בו בנקודה מסוימת לא היו בקופת הקבוצה כספים לתשלום המשכורות, וגבע נאלץ להתחנן בפני הבנק להגדיל זמנית את מסגרת האשראי כדי לאפשר את התשלום. אחיו שמעון אף ויתר זמנית על מענקים ב-5 מיליון שקל כדי להותיר כספים בקופת החברה. לבסוף העביר גבע את שמעון מתפקידו כמנכ"ל, תוך שהוא מפר את ההסכם עימו ומונע ממנו סכומים ניכרים שהגיעו לו - נטען בתביעה.
ישורון אומר, שהוא מונה ב-2013 למנכ"ל במקומו של שמעון, ובמקביל הפכה עופרה דוד לידועה בציבור של גבע. לטענתו, גבע משך מיליוני שקלים לצרכיה של דוד, כולל למימון מגוריה בסמיכות אליו ברמת אביב, תכשיטים, בגדים, נסיעות לחו"ל ועוד. לטענת ישורון, גבע הורה להעביר כספים אלו גם כאשר הובהר לו שהקבוצה מצויה במצוקה תזרימית ושעליו לפרוע את חובותיו לה ולרשויות המס.
לטענת ישורון, בשנים 2018-2017 משך גבע מן הקבוצה 20 מיליון שקל לעצמו, למקורביו, לעוזריו ולדוד - כולל רכישת שתי דירות יוקרה עבורה (האחת ב-4 מיליון שקל) ומכונית ב-700,000 שקל. במקביל, אומר ישורון, הוא השקיע מאמצים רבים ומוצלחים בפיתוח מקורות הכנסה חילופיים, לנוכח אפשרות ביטול הבחינה הפסיכומטרית באוניברסיטאות. לדבריו, נאמנותו לגבע הייתה כה רבה, עד כי הלה הודיע שאחרי פטירתו יעביר את מניות הקבוצה בנאמנות לישורון, תוך שהלה ישלם משכורות ליורשיו - אך ישורון אומר שהתנגד לכך.
לטענת ישורון, דוד הביאה לפיטוריו לאחר שגבע סיפר לה על כוונתו, וזאת כדי לטרפד מראש את התוכנית. הוא מציין, כי אחרי פיטוריו מינה גבע את עצמו למנכ"ל, את בנו ליאור גבע ואת דוד למשנים למנכ"ל - למרות שלשלושתם אין כל ניסיון בניהול. בפועל, טוען ישורון, דוד היא השולטת כיום בקבוצה. לדברי ישורון, העילה לפיטוריו הייתה הטענה לפיה הוא אשם במצב הכספי של החברה - טענה אותה הוא דוחה; לדבריו, גבע הוא האשם היחיד, בשל התנהלותו הכספית חסרת האחריות.
ישורון טוען, כי 2018 אומנם הסתיימה כמעט ללא רווחים, אך הבעיה של הקבוצה הייתה בתזרים המזומנים - בשל מעשיו של גבע. בתחילת מארס אשתקד, הוא אומר, הייתה הקבוצה ביתרה שאפשרה לה משיכה של מיליון שקל - מצב שאמנם חייב פעולות, אך היה רחוק מחדלות פרעון והקבוצה כבר הייתה במצבים קשים ממנו. לדבריו, המשיכות האישיות של גבע גרעו מן התזרים 15 מיליון שקל בשנתיים הקודמות, ואילו בשלושת החודשים הראשונים של 2019 הוא משך מיליון שקל נוספים.
על-פי הנתונים שחושף ישורון, הקבוצה הרוויחה מיליוני שקלים בכל אחת מן השנים האחרונות (מדובר ברווח ממנו אמור היה להיגזר הבונוס שלו): 8.8 מיליון שקל בשנת 2013; 5.4 מיליון שקל בשנת 2014; 9.1 מיליון שקל בשנת 2015; 11 מיליון שקל בשנת 2016; ו-12.6 מיליון שקל בשנת 2017. כאמור, מדובר ברווח לפי נוסחה שנקבעה בין גבע לישורון, כך שייתכן שהרווח הנקי של הקבוצה היה גדול עוד יותר.
עוד אומר ישורון, כי בהליך פיטוריו נפלו פגמים רבים, וכי עלה על שרטון הגישור שניהלו הצדדים בפני השופטת בדימוס
אורנית אגסי. בין היתר, גבע הודיע בדיעבד על ביטול הסכם העבודה עם ישורון. לפיכך, תובע כאמור ישורון 1.7 מיליון שקל. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד
עודד ערמוני וטרם הוגש כתב הגנה.
