יקבי כרמל מזרחי ייצרו לפחות עד שנת 2018 יינות לקידוש שלא עמדו בדרישות התקן הישראלי. כך עולה מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
שמואל בורנשטיין, בסוגיה בתחום המכס.
היקבים מייבאים כוהל המשמש לייצור יינות, ומתווסף לאלכוהול הטבעי שנוצר בעת תסיסת הענבים. הכוהל פטור ממכס, כל עוד נעשה בו שימוש "לייצור משקה משכר". המחלוקת הייתה לגבי יינות הקידוש "קדמון", "מוסקט קינג דיויד", "מוסקט Private collection" ו"Palwin" שייצרה כרמל מזרחי בשנים 2015-2011, על-פי תקן משנת 1988 (אשר הוחלף בשנת 2018).
רשות המיסים טענה, כי יינות אלו יוצרו שלא בהתאם לתקן הישראלי החל עליהם, שכן תכולת הכוהל המלאכותי (המיובא) בהם הייתה גבוהה מ-35% מכלל הכוהל - דהיינו, יותר כוהל מלאכותי ופחות כוהל טבעי. לפיכך, לא מדובר ב"משקה משכר" והיקבים חייבים לשלם את המכס על הכוהל. יקבי כרמל טענה, כי היינות יוצרו בהתאם לתקן, ובכל מקרה - אין זה עניינה של רשות המיסים.
בורנשטיין קיבל (27.1.20) את עמדת רשות המיסים, הן במישור העובדתצי והן במישור העקרוני. הוא קובע: "תפקידו של המכס אינו רק להטיל ולגבות את המיסים המחויבים, אלא גם לאכוף את חוקיות הייבוא, ובכלל זאת עמידת היבואן בדרישות החוק בישראל, לרבות חוק התקנים". הוא מוסיף: "ככל שהתובעת מייצרת מוצר מסוג יין ממותק, אין די בכך כי המוצר עונה על הגדרת 'משקה משכר' או על הגדרת 'יין'. על המוצר לעמוד בתנאי התקן, שהוא הדין החל על המשקה אותו היא מייצרת".
לדברי בורנשטיין, "גם אם היינות שייצרה התובעת עונים על הגדרת 'משקה משכר' או על הגדרת 'יין', אם על-פי פקודת המשקאות המשכרים, אם לפי השכל הישר וההיגיון הבריא ואם לאור דיני הקידוש, אין זה סביר לנתק את התנאי הנדרש לצורך הפטור המותנה, מהדין הרלוונטי החל על המוצר בו נעשה שימוש בכוהל המיובא; ככל שקיים איסור לייצר משקה משכר או יין באופן שיוצר על-ידי התובעת, דהיינו כי השימוש בכוהל המיובא הוא בכמות האסורה על-פי התקן, ממילא אין מקום להעניק את הפטור המותנה".
בורנשטיין קובע, כי כרמל מזרחי השתמשה בכוהל המלאכותי לייצור יין שלא על-פי התקן. הוא מדגיש, כי אינו דן בשאלה מדוע רשויות אחרות לא נקטו צעדים נגד היקבים ומדוע הם מעולם לא נדרשו להסיר מהמדפים יינות אלו, משום שאין זה ההליך המתאים. "די לצורך העניין לומר כי בין כך ובין כך, תוצאה לפיה חוטא ייצא נשכר בוודאי שאינה רצויה, ולפיכך אין מקום להעניק פטור ממס למי שאינו זכאי לו, בשל כך שלא קיים את הוראות הדין, ובכלל זאת כי לא עמד בדרישות התקן הרשמי".
עוד מעיר בורנשטיין, כי כרמל מזרחי לא הוכיחה שהיא עומדת בתנאי התקן שפורסם ב-2018, ובכל מקרה - ברור שהוא אינו חל על יינות שיוצרו כאמור בשנים 2015-2011. לפיכך קבע בורנשטיין, כי על כרמל מזרחי לשלם את המכס שנדרש ממנה, וחייב אותה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את היקבים ייצגו עוה"ד אהוד קרונפלד ו
מאיה אלדורוטי, ואת רשות המיסים - עו"ד ניר וילנר.
