הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם (יום ג', 4.2.2020) את דוח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018. לפי הדוח, בעשור האחרון עלה השכר לעובד ב-37% במשרדי הממשלה, וב-44% במערכת הבריאות הממשלתית, בעוד שהמדד בכלל המשק עלה ב-10% בלבד. השכר המשולם ישירות על שכר בשירות המדינה עומד על כ-184 מיליארד שקלים, המהווים 50% מתקציב המדינה נטו.
השכר החציוני במשרדי הממשלה עמד על 14,640 שקל - עלייה נומינלית של 2.4% לעומת 2017. מבין כלל משרדי הממשלה, השכר הממוצע הנמוך ביותר הוא של קלדני השופטים, שמקבלים 10,299 שקלים, והשכר מהמוצע הגבוה ביותר הוא של מקבילי השופטים עם 55,752 שקלים.
בחמש השנים האחרונות חל גידול של 15% במספר המשרות במערכות הבריאות והחינוך הממשלתיות לצד גידול של 10% באוכלוסייה. מספר המשרות במשרדי הממשלה גדל באופן מתון יותר ועמד על 8%.
במערכות שירות המדינה, השכר הממוצע במערכת הבריאות הוא הגבוה ביותר וזה שממשיך לעלות בקצב הגבוה ביותר. במערכת הבריאות, השכר הממוצע עומד על 18,534 שקלים. שכר הרופאים עלה ב-59% בעשור האחרון, כששכר המומחים הבכירים עלה ב-82%. שכרו הממוצע של רופא שסיים התמחות בשנת 2009 גדל ב-149% במהלך תשע השנים האחרונות.
במערכת הביטחון מובילות יחידות הסמך את טבלת השכר הממוצע של מערכת הביטחון עם שכר ממוצע של 29,180 שקל. שכר הרמטכ"ל עמד ב-2018 על 98 אלף שקלים. אלוף בצה"ל קיבל 67 אלף שקלים ורב נגד על 25 אלף שקלים. במשטרה, המפכ"ל הרוויח כ-93 אלף שקלים ואילו נציב שירות בתי הסוהר כמעט אלף שקלים יותר ממנו. בעוד שהשכר הממוצע במשטרת ישראל עומד על 17,312 שקל.
במערכת החינוך עמד (בשנים 2017-2018) השכר הממוצע למשרה מלאה של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית על 12,846 שקל. שכרם של המנהלים הגיע לכ-23,400 שקל בממוצע. בהשוואה בינלאומית בין מדינות ה-
OECD ניתן לראות כי שכר המורים בישראל גבוה ביחס לשכר העובדים האקדמאים במשק. עם זאת, נמצא כי ישראל מובילה בעולם בפערי השכר בין מורה צעיר למורה ותיק. זאת, עקב העובדה כי מרכיב הוותק משפיע באופן קיצוני על שכרם של המורים עד כדי פגיעה בכדאיות להתקדם לתפקידי ניהול.
ההוראה עודנה מהווה משרה בעלת אוריינטציה מגדרית, כשנשים מהוות כ-87% מעובדי ההוראה במערכת החינוך הממשלתית. עם זאת, תפקידי ניהול, שבצדם שכר גבוה יותר, נוטים להיות מאוישים על-ידי אחוז גבוה יותר של גברים לעומת נשים באופן יחסי לחלקם בקרב עובדי ההוראה.
פערי שכר מגדריים: מתוך כל חמישה עובדים בשירות המדינה שלוש הן נשים. יחס זה נותר כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. במהלך תקופה זו צומצם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים. שכר הנשים כאחוז משכר הגברים עלה בעקביות מ-75% בשנת 2009 ל-83% בשנת 2019.
פערי השכר ממשיכים להצטמצם אך עודם גבוהים: 17% במשרדי הממשלה, 27% במערכת הבריאות ו-24% במערכת הביטחון. נשים במערכת הבריאות מועסקות פחות במשרות ניהוליות. הבדל זה מסביר פער של 23% מהשכר הממוצע של רופאים גברים לעומת נשים. גברים נוטים לאייש באחוזים גבוהים יותר תפקידים בדירוגים ובדרגות, המתאפיינים בשכר שעתי גבוה. נשים עובדות בממוצע כשבע שעות נוספות פחות מגברים ומנצלות בממוצע כחמש שעות מחלה יותר מיד חודש.
