שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, איריס אילוטוביץ-סגל, דוחה את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה וקובעת (1.3.20), כי ניתן להכיר בהורות של מי שאינו תושב בישראל, אם בן/בת-זוגו הישראלי/ת הם בעלי זיקה גנטית לילדם.
בפברואר 2018 קבע היועץ,
אביחי מנדלבליט, מספר קני מידה למתן צו הורות פסיקתי - המשמש לזוגות חד-מיניים - ובהם ששני בני הזוג הם תושבי ישראל. אילוטוביץ-סגל אומרת כי בתי המשפט העניקו בעבר את הצווים גם למי שלא עמדו בכל התנאים שקבע מנדלבליט - ולכן ניתן להעניקו גם כאשר לא מדובר בשני תושבי ישראל. לדבריה, אין מקום ליצירת זיקה בין תושבות לבין הורות.
אילוטוביץ-סגל פסקה לטובת בנות זוג - האחת ישראלית והאחרת הונגרייה השוהה בישראל מכוח רישיון לישיבת עראי - וקבעה שגם ההונגרייה תירשם כהורה של התינוקת שילדה הישראלית מתרומת זרע. השתיים נישאו בשנת 2016 ונישואיהן נרשמו במשרד הפנים, והן מצויות בעיצומו של הליך למתן תושבות להונגרייה. מפסק הדין עולה, כי קיימים ספקות בדבר חוקיות שהותה בישראל, אך אילוטוביץ-סגל אומרת שאין זה ההליך המתאים לדון בהשלכותיו של מצב זה.
אילוטוביץ-סגל דחתה את כל נימוקיו של מנדלבליט לדרישת התושבות, כולל את החשש שההורות תנוצל כדי להעניק את התושבות להונגרייה ויצירת תקדים מסוכן למקרים דומים. לדבריה, הנחיות היועץ המשפטי אינן מחייבות את בית המשפט, אלא מהוות רק אחד השיקולים שעליו להביא בחשבון. עוד סבורה אילוטוביץ-סגל, כי אין להשליך מדרישת התושבות בחוקים אחרים לעניין צו ההורות הפסיקתי, שכן הללו נתונים לשיקול דעת שיפוטי - אם כי היא קוראת למחוקק להסדיר מצבים אלו.
כנגד טיעונים אלו, ממשיכה אילוטוביץ-סגל, יש לתת משקל לזכותו אדם להיות הורה ולזכותו של כל ילד לשני הורים. לדבריה, מדובר לא רק בזכות אלא גם בחובה הורית: "אי מתן צו ההורות במקרה כזה עלול לפגוע בסדר החברתי המוסרי אליה החברה שואפת ועלולה לאפשר 'שחרור מהורות' במקרים בהם חס וחלילה יולד ילד עם מום, או בכל מצב אחר בו יחפוץ הורה להיעלם למחוז אחר או למדינה אחרת'. המדובר במדרון חלקלק ומסוכן העומד בסתירה מהותית לעקרונות הצדק, המוסר והגינות משפטית וחברתית". את המבקשות ייצגה עו"ד איילת טרסר-אבס.
