"אני חושש שהרבה ימותו לא מהקורונה, אלא מטיפול לא נאות במחלות כרוניות מסוכנות אחרות בגלל החשש מקורונה. חולים עם זיהומים שאינם קורונה, לא יקבלו טיפול כלל או שלא יקבלו את הטיפול שהם אמורים לקבל" כך מזהיר פרופ'
חגי לוין יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מומחה לאפידימולוגיה, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית בספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה.
פרופ' לוין מזהיר מנזקי ריכוז הטיפול במגיפת הקורונה בבתי החולים: "יש קונספציה שגויה לרכז את הטיפול בבתי החולים שזה הטיפול הכי יקר שיש שכדאי לשמור אותו לחולים שהכי זקוקים לו. רוב החולים בקורונה יהיו חולים קל ולכן כדאי היה להשתמש במערכת הרפואה הקהילתית שלנו לאבחון וזיהוי חולים ולהפנות מקרים הדורשים אישפוז לבתי החולים ומקרים בהם ניתן לטיפול בקהילה - להפנות לקהילה".
המחסור בכוח אדם בבתי החולים שנוצר עקב שליחת כ-3,000 אנשי צוות לבידוד, סגירת מחלקות שלימות ומעבר לעבודה במשמרות (באיכילוב נסגרה המחלקה האורולוגית, בוולפסון נסגרה מחלקה פנימית, בפוריה נסגרה המחלקה האורטופדית) מגביר לדעת פרופ' לוין, את הצורך להעביר לפחות חלק מהעומס לקופות החולים: "במצב חרום מגייסים מילואים. קופות החולים הן מאגר המילואים של כוח אדם מיומן. יש להן רופאים, אחים ואחיות מעבדות ולבורנטים. נראה כי משרד הבריאות שם דגש על חזית תקשורתית ולא על מחשבה כיצד לנצל את כל המשאבים של מערכת הבריאות כולל קופות החולים לטובת התמודדות עם הקורונה. לצערי אנחנו מגיעים למשבר עם מערכת בריאות מורעבת ומוחלשת. מספיק משאבים ונעשו שגיאות פיתוח במערכת אחת החמורות היא ריכוז העומס בבתי החולים במקום לחלק את העומס בין הקופות הקהילה ובתי החולים".
ישראל אינה ערוכה למגפה
יצויין כי דבריו של פרופ' לוין מחזקים פרסומים שנעשו בתקשורת על כשל בטיפול מערכת הבריאות במגיפות. בין היתר פורסם שבגלל החשש מקורונה הוזהרו חולי סרטן לא להגיע לטיפול אם יש חשש שנדבקו בקורונה. כמו-כן פורסם שאין תקציבי חרום ואין תקציבים להשתלמות כוח אדם לאבחון וטיפול בקורונה.
פרסום נוסף בהקשר זה נוגע לעובדה שבגלל ריכוז הטיפול בזיהומים מחיידקים ווירוסים בבתי החולים, אין מומחים לזיהומים בקהילה, ונוצר עומס על המרפאות לזיהומים בבתי החולים. הועלה חשש להידבקות חולים, אנשי צוות ומבקרים מזיהומים.