הוגדל שכ"ט על חוב מזונות

שכר טירחת עורך דין בתיק מזונות שהגיע להוצאה לפועל, אינו מוגבל לסכום הקבוע בחוק לשכת עורכי הדין, אלא ייקבע לגופו של כל מקרה. כך קובעת שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, גאולה לוין. סעיף 10(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע: "זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על-פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל". לוין מדגישה (11.3.20): "סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל מבחין בין פסקי דין 'רגילים' בהוצאה לפועל לבין פסקי דין למזונות, לביצוע בעין ולחיובים אחרים שאינם כספיים. לגבי הראשונים, נקבע כי שכר עורך הדין יהיה בהתאם לתעריף המינימלי שנקבע לפי חוק לשכת עורכי הדין, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר. לגבי האחרונים, נמסרה קביעת שכר עורך הדין לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, ללא הכוונה של התעריף המינימלי. נמצא, כי בעוד שבתיקים 'רגילים' נקודת המוצא היא כללי לשכת עורכי הדין, הכללים אינם משמשים נקודת מוצא או אמת מידה לגבי תיקי מזונות. "...דומה כי הדבר נעוץ בייחוד של תיקי מזונות. מדובר בגביית חוב המתחדש מדי חודש בחודשו, והוא מתנהל במסלול אחר ושונה מגביית חוב כספי 'רגיל'. יש לזכור גם, כי בתיקי הוצאה לפועל המתנהלים לגביית מזונות, בשונה מתיקים כספיים רגילים, לא נפסק שכר טירחה עם פתיחת התיק. לאחר שנגבים סכומים במסגרת תיק ההוצל"פ מוגשת בקשה על-ידי הזוכה לפסיקת שכר טירחה". לוין קיבלה את ערעורה של אישה, שנאלצה לנהל במשך שבע שנים הליכי הוצאה לפועל נגד בעלה-לשעבר לגביית חוב מזונות בעשרות אלפי שקלים. ההוצאה לפועל ובית המשפט למשפחה פסקו לה שכר טירחה של 6,000 שקל, על-פי חוק לשכת עורכי הדין, אך לוין הכפילה את הסכום ל-12,000 שקל בהתחשב באורך ההליך ובהתנהגותו השלילית של הגבר. היא גם חייבה אותו בהוצאות של 10,000 שקל בערעור. את האישה ייצגו עוה"ד תמיר יחיא ואלי סלהוב, ואת הגבר - עו"ד רותם גליקסברג.