ועדת הכספים הזמנית בראשות ח"כ
עודד פורר קיימה (יום ה', 26.3.20) ישיבה לעניין מצב המשק נוכח נגיף הקורונה, ודרכי הסיוע, בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר,
שי באב"ד.
על-פי הנתונים שהציג מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, עולה כי אם ניתן יהיה להקל על המשק לאחר 5 שבועות, אחרי חג הפסח, אזי במקרה של השבתה חלקית יעלה הגירעון ל-6.5% ובמקרה של השבתה מלאה יזנק ל-9.3%. אם ימשכו ההגבלות גם אחרי הפסח הזינוק בגרעון צפוי להיות חד הרבה יותר. במקרה כזה השבתה חלקית של 8 שבועות תוביל לגירעון של 7.6% והשבתה חלקית ל-12 שבועות תגדיל את הגרעון ל-8.8%. השבתה כוללת ל-8 שבועות כבר תזניקאת הגרעון ל-11.8% והשבתה מלאה של המשק ל-12 שבועות תוביל לכדי גרעון של 15.5%.
באשר לפגיעה בתוצר הסביר באב"ד כי במקרה של השבתה חלקית ל-5 שבועות הפגיעה תעמוד על 5%, השבתה חלקית ל-8 שבועות תעלה את הפגיעה בתוצר ל-6.8% והשבתה חלקית ל-12 שבועות תביא את הפגיעה ל-8.6%. כמובן שבהשבתה מלאההפגיעה תהייה חמורה יותר ובמקרה של 5 שבועות תעמוד על 9.3%, אם משך ההשבתה יתארך ל-8 ואפילו 12 שבועות תזנק הפגיעה בתוצר ל-12.8% ו-17.7% בהתאמה.
באבד הוסיף עוד: "זהו אחד המשברים הגדולים ביותר, אם לא הגדול ביותר מאז היווסד המדינה, המשבר הוא משבר ריאלי, שעלול להשפיע על המערכת הפיננסית, נכנסו עם חוב תוצר נמוך, אבטלה נמוכה, ומערכת פיננסית איתנה, עם זאת, ככל שעובר הזמן המשבר מעמיק, והופך לבעל משמעותיות על המשק".
באבד הציג עוד, כי עד כה העמיד האוצר סיוע כלכלי בהיקף של 40 מיליארד שקלים נוכח המשבר - רשת ביטחון לדמי אבטלה בסדר גודל של 10 מיליארד שקלים דמי אבטלה וחופשה ללא תשלום, קרן סיוע לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של 8 מיליארד שקלים, ובנוסף ניתנו הקלות תזרימיות בהיקף של 20 מיליארד ₪ לתשלומי חובה כגון: משכנתא, מע"מ, ארנונה, חשמל, מים, אגרות ועוד. לדבריו מערכת הבריאות מקבלת את כל מבוקשה: "לצרכי מערכת הבריאות בעקבות משבר הקורונה, עד היום הוקצו כ-2 וחצי עד 3 מיליארד, יש הקצבות נוספות שיגיע ועד 10 מיליארד שקלים לצרכים הללו".
עודש הוסיף באב"ד כי "החבילה של ה-40 מיליארד כוללת אלמנטים תזרימים, וצד שני של החבילה מתייחס למענה פיקסלי, מה נתתי כסף ממש. 25 מיליארד זה תזרימי, וכ-15 זה פיסקלי".
באבד הוסיף כי גם חברות גדולות יקבלו פתרונות תזרימים בתנאים מאוד נוחים ובטווחי זמן מאוד קצרים: "היום נציג תוכנית חדשה לרה"מ לעניין כך, עם חבילות שונות. אנחנו מאוד קשובים ומקבלים את כל הטענות והמענות, ונמסים לשפר כל הזמן. ישראל היא אחת מהמדינות המחמירות ביותר בכל התנאים, וזה עוד לפני ההסגר. אף מדינה לא סגרה באופן טוטאלי את מקומות העבודה. בהמשך היום נציג את כל חבילת הסיוע היותר מורחבת לרה"מ, יחד עם בנק ישראל, ואז נציג אותה גם לציבור".
לעניין פיצויים לעסקים השיב באב"ד, כי ההתמקדות כרגע היא בתזרימים למשק: "אנחנו כרגע בעולם התזרים ולא בעולם הפיצוי, המדינה לא יודעת לפצות עכשיו מיליון איש שלא יעבדו חצי שנה. נמתין כדי לדעת מה ההיקף המלא, אזניכנס לעולמות הפיצוי, כדי שאלה יהיו שוויוניים לכולם. אם אוציא עכשיו לפצות ולא יהיה לי לתת ליתר, אני לא אוכל לומר אין לי. לכן בסיטואציה הנוכחית אנחנו פועלים להזרים כסף למשק, כדי שהעסקים יוכלו להרים את הראש מעל המים, לאחר המשבר, נוכל להיכנס לעולמות הפיצוי".
יו"ר הוועדה, סיכם בתום הדיון את הישיבה,והציג תוכנית סיוע למשק, שתקדם ועדת הכספים: נבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לנסח הצעת חוק הנוגעת לקרן מס יחוס שתיתן זריקה לעסקים, הצעת חוק איחוד שנים לעניין תשלום מס הכנס ודוחות, הצעת חוק של קרן פיצויים מיוחדת. כל הצעה תעביר מיליארד שקלים₪ ל-1 מ-5 המשרדים הבאים: פנים, כלכלה, בריאות, רווחה, תיירות, כל משרד יוכל להוציא את הכסף באמצעים שימצא נכון, אם בתמיכות או בכל אופציה אחרת. משרד התיירות יודע לפצות את התחום שלו, כך גם משרד כלכלה, הפנים יודע לסייע לרשויות טוב מהאוצר, סה"כ העלות הכוללת היא 5 מיליארד שקלים. זה בשלב הראשון כדי לתת זריקה. שההצעה תהייה מנוסחתאקרא לכל חברי הוועדה לחתום עליה, כדי שנוכל לקדם זאת במליאה. זה בסה"כ שלב א', לא נרפה מהממשלה לעניין הזה, נמשיך בכך".