שבועיים אחרי זכייתו של פרופ' הלל פורטנברג ממכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בפרס "אבל" היוקרתי במתמטיקה (מקביל ביוקרתו לפרס הנובל), התבשר השבוע תלמידו האקדמי, חתן פרס ישראל לשנת תשע"ח (2018) אלכס לובוצקי, על זכייתו בפעם השלישית במענק למחקר מטעם ERC Advanced לשנת 2019. מדובר במענק היוקרתי ביותר של
האיחוד האירופי ובאחד המסלולים הקשים ביותר, המיועד לחוקרים בכירים עם ותק של למעלה מ-12 שנות מחקר, בעלי הישגים יוצאי דופן בעשר השנים שקדמו להגשה. לובוצקי הוא בין החוקרים הבודדים באירופה שיכולים להתהדר בשלוש זכיות שכאלה, כשרק עוד 18 חוקרים וחוקרות מתהדרים כיום בהישג המשמעותי הזה. היקף המימון למחקרו של לובוצקי יעמוד על כ-1,800,000 דולר.
בעקבות זכייתו מסר לובוצקי: "אני בהחלט נרגש ואפילו קצת מופתע, מאחר שבדרך כלל הקרן האירופית אינה נוטה להעניק מענקים אלה לאנשים על סמך עברם, אלא על סמך הציפיות העתידיות מהם. אני מרגיש את המחויבות הגדולה להראות בשנים הקרובות שההשקעה בקבוצת המחקר שלי היא אכן כדאית ופורייה".
לובוצקי חשף לאחר זכייתו כי היסס בתחילה אם להגיש את הצעת המחקר שלו לוועדה, לאחר שלא האמין שיזכה שוב במענק הנחשק. הצעת מחקרו הנוכחית מנסה לקשר בין שתי בעיות מפורסמות ויסודיות, אחת מהן במתמטיקה מופשטת בתחום של תורת החבורות והשנייה במדעי המחשב בתחום של נוהלי תיקון שגיאות, דוגמת הפרוטוקולים הנצרכים בשידורי תקשורת בין משתמשים באינטרנט.
הישג כביר הוועדה שדנה בהענקת מענק ה-ERC Advanced ציינה את הקישור המפתיע בין שני תחומים אלה, ואת המעוף של לובוצקי שהציע דרך משותפת לפתור את שתי הבעיות, תוך שימוש מצד אחד במתמטיקה מאוד מופשטת לפתירת בעיות במדעי המחשב ולהפך, שימוש בטכניקות במדעי המחשב לפתירת בעיה במתמטיקה. אחד מחברי הוועדה כתב ביחס לבחירה בלובוצקי כי "ההצעה של לובוצקי היא כל כך נועזת, שאצל כל אחד אחר הייתי מאוד סקפטי, אבל לובוצקי הוכיח את עצמו בעבר מספר פעמים כמי שמסוגל להפתיע בצירופים מדהימים שכאלה".
לובוצקי נחשב מאז ומתמיד לעילוי אקדמי. הוא סיים את לימודי הדוקטורט שלו בגיל 23 בהנחיית פרופ' הלל פורסטנברג, זכה בכשמונה פרסים אקדמיים יקרי ערך ונבחר לדוקטור לשם כבוד באוניברסיטת שיקגו על תרומתו למתמטיקה המודרנית. בין לבין הוא אף הספיק לכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת הדרך שלישית. הוא מתגורר כיום באפרת, אם כי בשנים האחרונות שימש כפרופסור אורח לתקופות שונות באוניברסיטאות סטנפורד, שיקגו, ייל, קולומביה ובמכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, והוא מוזמן תדיר להרצות בכנסים בינלאומיים.
האוניברסיטה העברית רשמה אף היא הישג כביר, כשהתבשרה כי לובוצקי הוא אחד מתוך שלושה חוקרים שזכו כעת בקול קורא של ERC Advanced לשנת 2019 - יותר מכל מוסד אחר בארץ (זכייה אחת לאוניברסיטת ת"א ושתי זכיות למכון ויצמן). בסך-הכל זכו כל חוקרי האוניברסיטה העברית בסכום של כ-8,085,460 דולר. הזוכה השני הוא פרופ' גדעון שלח מהחוג ללימודי אסיה (זכייה ראשונה, בסך כ-2,758,500 דולר), שבוחן חומה גדולה שנמצאת בצפון סין, החוצה את רוסיה ונכנסת לתוך מונגוליה, כששאלות המחקר הן למה החומה נבנתה, מתי נבנתה ומה היו מטרותיה. שלח הוסיף ואמר כי "אחת ההיפותזות של המחקר שלי היא שלא מדובר בחומה שנועדה לעצור צבאות כבמלחמה, אלא חומה שדומה לחומות שרואים כיום בעולם, כמו לעצור גלי הגירה ולפקח על תנועת אנשים. המחקר הזה הוא מחקר ארכיאולוגי, היסטורי ואקלימי, כי אחת המחשבות שעלתה היא שהיו אירועי אקלים שדחפו אנשים להגר שם דרומה".
עוד זוכה ב-ERC Advanced הוא פרופ' ינון בן-נריה מהמחלקה לאימנולוגיה ולחקר הסרטן מהפקולטה לרפואה (זכייה שנייה במסלול זה, 3,530,752 דולר), שקיבל את המענק בגין הצעת מחקרו בנושא חדשנות הטיפול בלוקמיה חריפה - במסגרת ההצעה הוצע שדרוג של התרופה אותה פיתח צוות המחקר שלו באמצעות שילוב מערכת החיסון ופיתוח אמצעים למניעת התחמקות תאי הלוקמיה מהתרופה. כמו-כן, הוצעו שיטות מעקב מולקולרי אחרי תגובות החולים לטיפול. "התרופה שאנחנו מפתחים הגיעה לניסוי קליני בפאזה ראשונה, ומספר חולים קיבלו כבר מינון התחלתי של התרופה, עד כה ללא תופעות לוואי. לצערנו, בגלל מגפת הקורונה בניו-יורק הניסוי שמתקיים במרכז הסרטן 'Memorial Sloan Kettering' הופסק לפני שבוע ויתחדש רק בתום משבר הקורונה", סיפר בן-נריה.
