"מה שקורה לאחרונה בתקשורת המסיתה נגד יהודי בני ברק הוא התפרצות של רוע האנטישמיות ודעות חשוכות מימי האפילה. האסון החמור ביותר הוא השימוש בטרמינולוגיה מלחמתית ואלימה בחסות המגיפה. האם היה זה קריטי לכנות את מאמצי הסיוע לעיר בני ברק בשמות קוד של מישטר צבאי ומלחמה באויב נגוע שיש להדביר אותו? מדוע היה נחוץ להשתמש במוטיבים קרביים של כיבוש, סגר, מצור, מבצע, חסימות, מחסומים, חמושים, ועוד ביטויים הלקוחים מזירת הקרב נגד נתינים בשטח כבוש?"
"אין זה דבר של מה בכך. מילים יכולות להרוג. הטרמינולוגיה יוצרת מחשבה, והמחשבה יוצרת מציאות. לא לחינם אנו עדים למחזות המבישים של גדודי צלמי התקשורת, הנשלחים בידי עורכים צמאי דם, עטים על אנשי העיר כעיט העט אל טרפו. וכשהטרף חומק מבין שיניהם, הם מתריסים בבוטות נגד תושבי העיר המבולבלים".
"אני פונה לראש הממשלה ולשר לביטחון פנים ולכל מי שלב יהודי בקרבו, לשנות את כל המינוחים. להתעשת עוד בטרם תתפשט האיבה בכל הארץ, להורות על שינוי הגישה הכובשת והמתנשאת, עמה באו חלקים מהשוטרים והחיילים (לא כולם) ורבים מכלי התקשורת, ולהציל את הקוסטרופה האנטישמית המאיימת. לא רק על העיר אלא על המדינה כולה. זה מסוכן לא פחות מהנגיף".
