רימוני-הלם (flash-bang) הנם נשק להשמדה המונית, לפי חוקי המדינה - פסק בית המשפט העליון של קרוליינה הצפונית, בהופכו החלטה של בית משפט לערעורים.
הפסיקה ניתנה בעניינו של אדם קארי - נחת, שנעצר ביולי 2016 ליד ג'קסונוויל על נהיגה במהירות מופרזת, כשאורות מהבהבים על רכבו, וטען, שניסה לעצור נהג אחר, שנהג במהירות מופרזת. במהלך ביקורת ברכבו של קרי נמצאו נשק, תחמושת, משתיקי-קול, אפוד-מגן ושלושה רימוני-הלם. קארי הורשע בהתחזות לשוטר ובאחזקת רימוני-הלם, שהם נשק להשמדה המונית.
בית המשפט לערעורים פסק בשנה שעברה, כי אף שכל רימון מוגדר לפי חוקי המדינה כנשק, שמסוגל ליצור השמדה המונית, טעות לראות ברימוני-עשן וברימוני-הלם ככאלה. בית המשפט העליון של קרוליינה הצפונית לא קיבל את פרשנות השופטים בבית המשפט לערעורים, כיוון שהחוק במדינה הגדיר במפורש כל רימון כנשק להשמדה המונית.
בינתיים לא ערער קרי על הרשעתו באחזקת נשק להשמדה המונית; וזו יכולה להיות בעיה גדולה לכוחות משטרה ושיטור ולכוחות ללוחמה בטרור בארצות-הברית ואולי בעולם כולו.
רימוני-הלם נכנסו בשנת 1970 לשירות היחידה למלחמה בטרור בכוח הבריטי למבצעים מיוחדים SAS. הרימון עשוי ממילוי, הנתון במעטפת, שאינה מתפוצצת, ומכילה את הפיצוץ עצמו ואת ההדף, ומונעת רסיסים. הרימון, שמוגדר כנשק אל-הרג, משגר אור מסנוור (בעוצמה של שבעה מיליוני CD) וקול רם מאוד (בעוצמה של יותר מ-170 דציבלים), שמהממים את הנמצאים בקרבת מקום התפוצצותו, ומשתקים אותם זמנית.
למרות שהנם נשק אל-הרג, יכולים רימוני-הלם לפצוע ולהצית חומרים בעירים. כך, למשל, גרמו רימוני-הלם שריפה בעת המצור על השגרירות האירנית בלונדון. כמו-כן, דווח על נזק קבוע לשמיעה, שנגרם על-ידי רימוני-הלם, ואפילו על מוות כתוצאה משריפות ומעשן, שגרמו רימוני-הלם.
