בג"ץ מתבקש להורות למדינה להפסיק את הסגר על שכונת רמות שבירושלים, ולכל הפחות - שלא להאריכו כאשר יסתיים אחרי חג הפסח (15.4.20). מינהל השכונה, היו"ר ד"ר חגית הכהן-וולף ושישה מתושבי השכונה טוענים, כי מדובר בצעד בלתי מידתי שהוטל ללא היוועצות עימם.
בעתירה נאמר כי השכונה מונה 55,000 תושבים - כגודלה של עיר בינונית - וכי אין רצף בנוי לבין שכונות אחרות בירושלים. השכונה עצמה מחלוקת בצורה ברורה לכמה שכונות משנה, וניתן במידת הצורך לבודד חלקים ממנה במקום סגר על כולה. "המאבק בנגיף צריך להיעשות על בסיס נתונים עובדתיים מבוססים ושקופים ובדרך המשיגה את התכלית הראויה תוך מזעור מירבי של הפגיעה בתושבי מדינת ישראל", טוענים העותרים.
לדברי העותרים, החלטת הממשלה להטיל סגר על חלק משכונות ירושלים, התקבלה בהליך בעייתי של ישיבה טלפונית, תוך החרגה של שכונות אחרות בלא שברור על בסיס אלו נתונים. לטענתם, שיעור התחלואה ברמות נמוך מאשר בשכונות אחרות בירושלים (דוגמת תלפיות) וביישובים אחרים (דוגמת אור יהודה), עליהם לא הוטל סגר. על-פי הנתונים שבעתירה, שיעור התחלואה בשכונות ירושלמיות בהן לא הוטל סגר (סנהדריה, קריית בלז, קריית צאנז והבוכרים), גבוה פי שלושה ואף פי חמישה מאשר בשכונת רמות - ושכונות אלו צפופות בהרבה מאשר רמות ואף סמוכות זו לזו.
עוד נטען בעתירה, כי המדינה סירבה למסור לעותרים את הנתונים ששימשו כבסיס להחלטה על הסגר, וכי משרד הבריאות טוען שבשכונה יש 49,000 תושבים - בעוד מספרם הוא 55,000 (הבדל משמעותי בחישוב שיעור התחלואה). לדברי העותרים, בדיקת קני המידה להטלת הסגר - כפי שפורסמו בתקשורת - מעלים שאין כל הצדקה לנקוט צעד זה כלפי רמות. לכל היותר, הם סבורים, היה מקום להטיל סגר רק על איי ההדבקה בשכונה (כפי שנעשה בשכונת רחביה) ולא על כולה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד
אביעד הכהן ומשה יפה.