|
הימנעותו המתמשכת של בג"ץ מלהכריע בשאלת כשירותו של בנימין נתניהו להרכיב ממשלה בשל כתב האישום שהוגש נגדו - הימנעות זו מניחה עתה לפתחו של בג"ץ שאלה קשה שבעתיים להכרעה. בג"ץ, שבדרך כלל לא מתקשה לרבע מעגלים כשמתעורר הצורך לכך, ייאלץ הפעם לקמט כהוגן את מצחו כדי להתמודד עם הסוגיה שתונח על שולחנו. במה דברים אמורים: סעיף הרוטציה המתגבש בהסכם שבין נתניהו לגנץ אומר, כפי שפורסם, שאם נתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה מסיבות משפטיות הכנסת תתפזר והולכים לבחירות. בג"ץ מבחין כמובן במילכוד המקופל בסעיף האמור. שכן - אם בג"ץ יפסול את נתניהו, ייחשב בג"ץ עצמו כמי ששלח את הציבור לבחירות רביעיות. וכדי להימנע מבחירות רביעיות על בג"ץ לקבוע שנתניהו יכול להרכיב ממשלה למרות כתב האישום שהוגש נגדו. במילים אחרות, אם בג"ץ יקבע שנתניהו יכול להרכיב ממשלה למרות כתב האישום, ייראה הדבר כאילו קביעה זו הוכתבה לבג"ץ ע"י ההסכם שבין נתניהו וגנץ. אין ספק: שתי האפשרויות הללו קשות לבג"ץ כשאול, והן בבחינת מלכודת ממש. ובכן, כיצד יוצאים מהפלונטר? לא מן הנמנע שבג"ץ - במקום להיכנס למלכודת - יבחר לתקוף את ההסכם עצמו ולקבוע שהוא חסר תוקף. נקדים ונציין, שסמכותו של בג"ץ להתערב בהסכמים פוליטיים וקואליציוניים נקבעה לפני שנים - כמפורט בהרחבה בעתירה שהגיש יוסי ז'רז'בסקי (בג"ץ 1635/90). נשאלת עתה השאלה, מה פגם יכול בג"ץ למצוא בסעיף הנ"ל בהסכם נתניהו גנץ. השאלה המיידית העולה על הדעת היא האם יש תוקף חוקי להסכם הקובע שעקב בעיה אישית של נתניהו - ראוי לפזר את הכנסת, ומה שיותר קשה: האם בשל בעייתו האישית של נתניהו ראוי לשלוח את המדינה והציבור לבחירות. האם הדבר עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור? הנה-כי-כן, בשל שירבוב עניינו האישי של נתניהו אל תוך ההסכם - עלול בג"ץ לקבוע, שהסעיף הנ"ל בהסכם בטל וחסר תוקף חוקי מהטעם שהוא נוגד את תקנת הציבור.
|
|
|
נתניהו-גנץ. ההסכם יבוטל? [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
