שופט בית המשפט העליון,
יצחק עמית, מאשים את ראש לשכת עורכי הדין,
אבי חימי, בניסיון לבצע מחטף במטרה למנוע את כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. הדברים נאמרים במכתב ששיגר עמית (יום ג', 21.4.20) לשר המשפטים,
אמיר אוחנה.
התקנות הוכנו בעשור הקודם בידי ועדה בראשות מנהל בתי המשפט לשעבר,
משה גל, ועמית עומד בראש הוועדה העוסקת בהכנתן ליישום. במרכזן עומדים מהלכים המיועדים לייעל את הדיון, כגון ביטול תצהירי העדות הראשית והגבלה ניכרת של היקף הטיעונים בכתב (ראו קישור משמאל). לשכת עורכי הדין מתנגדת בתוקף לתקנות, בנימוק שהן יפגעו בציבור ובזכות הגישה שלו לערכאות. מבקרי הלשכה טוענים, שהיא חוששת שהתקנות ייעלו את הדיונים בצורה שתחייב את עורכי הדין לצמצם משמעותית את שכרם.
השרה הקודמת
איילת שקד אימצה את התקנות וקבעה בספטמבר 2018 שהן ייכנסו לתוקף בספטמבר 2019. אולם בין שני מועדים אלו החליף חימי את
אפי נוה בראשות לשכת עורכי הדין, ובניגוד לקו של נוה - שיתוף פעולה עם שקד - יצא למאבק נגד התקנות. באפריל 2019 הסכימה שקד לדחות את היישום לפברואר 2020. לאחר שהחליף את שקד, דחה אוחנה את יישומן לספטמבר 2020 - דהיינו שנתיים לאחר אישורן ושנה לאחר מועד היישום המקורי.
השבוע פנה חימי לאוחנה וביקש דחייה של שנה נוספת, עד ספטמבר 2021, תוך שהוא מעלה את הקורונה כנימוק לדחייה. עמית מעיר, כי חימי לא פנה אליו או לכל גורם אחר ברשות השופטת, ואף לא שלח העתק של מכתבו לאף גורם רלוונטי אחר; לשכתו של אוחנה היא שהעבירה אליו את המכתב. הוא גם אומר כי הוועדה בראשותו שקדה לאורך חודשים על הערות הלשכה, כולל בחול המועד פסח, וקבעה ישיבה מסכמת ל-30.4.20.
לגופם של דברים, אומר עמית כי אין כל הצדקה לדחייה נוספת. "לדידי, דווקא המשבר הנוכחי בעקבות מגפת הקורונה והעומס הכבד הצפוי על בית המשפט כאשר החיים ישובו למסלולם, מדגיש את הצורך הדוחק בהחלת הרפורמה לשם ייעול הדיון. כך, לדוגמה, אם הרפורמה הייתה נכנסת לתוקף בתאריך המקורי שנקבע, ייתכן שהיום כבר היינו במצב בו דיוני קדם משפט היו נערכים בהיוועדות מרחוק. צר לי לומר כי בקשתו של עו"ד חימי, איננה אלא ניסיון למחטף, ולא בפעם הראשונה, ממש ערב סיום עבודת הוועדה ובעיתוי בעייתי מסיבות נוספות. אני מקווה שלא תיתן יד למהלך מעין זה", הוא מסיים.
הלשכה אומרת בתגובה, כי תאבק בכל האמצעים לרשותה נגד כניסתן של התקנות לתוקף. "התקנות הן רביזיה משמעותית בסדר הדין האזרחי ומהוות פגיעה אנושה בזכויות ישראל, ולדעה זו שותפים עשרות אנשי אקדמיה ושופטים בדימוס. כתיבתן הייתה רשלנית ולא הדוקה מהרגע הראשון, וישנו קונצנזוס מלא בקרב עורכי הדין שנזקן עולה בעשרות מונים על תועלתן".
