X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
גור בליי ואיתן גינזבורג [צילום: מן הטלוויזיה]
"קושי חוקתי שמאפשר שליטה של מיעוט"
ח"כ מיקי לוי תקף את יועמ"ש הוועדה שמכינה את חוק ממשלת החילופים וזכה לביקורת מצד חבריו ליש עתיד היועמ"ש בליי: "המתקפה הזו לא ראויה בעיניי והיא לא תרתיע אותי" "קשיים שנובעים מהסדרים חדשים שלא מוכרים במשטר הישראלי ולא ברור איך ישתלבו עם הדוקטרינות הקיימות" "בגלל שעוסקים בחוקי יסוד, הרף של התערבות משפטית הוא גבוה מאוד"
ח"כ מיקי לוי

ח"כ אבי ניסנקורן

חה"כ יואל רזבוזוב ואביגדור ליברמן

ח"כ קארין אלהרר

ח"כ שלמה קרעי

ח"כ יעקב מרגי

ח"כ עופר כסיף

עו"ד איל זנדברג

היו"ר איתן גינזבורג

עו"ד גור בליי:
"לא מוכר לנו ברמה החוקתית מצב כזה שלשני ראשי ממשלה יש סמכויות. הייתה ממשלת רוטציה בשנות ה-80, אבל לא עם סמכויות ומעמד גם לראש ממשלה חלופי. גם לגבי האחריות של ראש הממשלה כלפי כלל השרים והכנסת. ראש הממשלה לא יכול לפטר את השרים שאינם בזיקה אליו. זה מחליש את ראש הממשלה"

הוועדה המיוחדת להכנת חוק ממשלת החילופים סיימה לפנות בוקר (יום ו', 1.5.20) את הקראת סעיפי שני החוקים: הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (ממשלת חילופים) והצעת חוק (רגילה) ממשלת חילופים [הכוונה לתיקון לחוק מימון מפלגות, גם היא כהוראת שעה, ע.י.].
הקראת הסעיפים התבצעה לאחר דיון ממושך שהחל בשעות הצהריים של יום חמישי, דיון שבו השמיעו חברי הכנסת את עמדותיהם הן לגבי סעיפי החוקים והן לגבי עקרונות המנחים בחקיקתם. בדיון השתתפו גם נציגי גופים חיצוניים, כגון התנועה למשילות ולדמוקרטיה והמכון הישראלי לדמוקרטיה.
במהלך הקראת סעיפי החוק, נוספו ע"י הייעוץ המשפטי תיקונים ותוספות בעקבות שינויים שקודמו ע"י הוועדה במהלך הכנת הצעות החוק לקריאה ראשונה וכן עניינים שהשינויים לגביהם נדונו במהלך הדיון הנוכחי. בין השאר, הפכו חלק גדול מסעיפי החוק להוראת שעה, הן בשל מורכבות הצעות החוק והצורך לבחון את התממשות החוקים לאחר שימומשו בפועל והן בשל סד הזמנים הקצר לשינוי חקיקה של חוק יסוד.
הדיון התנהל ברובו בצורה עניינית ועסק בעיקר במהות הצעות החוק, אך עם זאת, מעת לעת התעוררו סערות, בעיקר כשחברי כנסת מהאופוזיציה ציפו להתנגדות נחרצת לחקיקה זו מצד הייעוץ המשפטי, דבר שלא קרה מאחר שלדברי היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, "חרף קשיים שהצעות החוק מעלות, עדיין אין מדובר בחריגה מהפררוגטיבה של יו"ר הוועדה לקדם את החקיקה ועדיין זה לא מגיע לרף כזה, שעלינו כייעוץ משפטי לפסול את עצם ההליך".
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, פתח את הדיון וחזר על-כך, ש"הכוונה בחקיקה הזו היא להקים ממשלת רוטציה שתאפשר השגת יציבות לאחר למעלה משנה של ממשלת מעבר ואחרי שלוש מערכות בחירות. כן המטרה היא להקים ממשלה בהסכמה, כזו שתאפשר להתמודד עם משבר הקורונה".
היועמ"ש בלי, פתח בסקירה על הקשיים הקיימים בהצעת החוק, שלדבריו "על הוועדה לתת את דעתה לגביהם טרם אישור הצעת החוק באופן סופי". בקשיים שמנה, קשיים שנובעים מהסדרים חדשים שלא מוכרים במשטר הישראלי ולא ברור איך ישתלבו עם הדוקטרינות הקיימות ויש לראות איך הדברים יתנהלו בפועל. קשיים נוספים שציין: הנושא של התפזרות הכנסת תוך החלפת זהות ראש הממשלה, קיצור כהונת הכנסת, הזיקה של חלק מהשרים ויחסם אל ראש הממשלה ואל ראש הממשלה החלופי.
קשיים חוקתיים בשיריון ה-75
בליי הוסיף גם קשיים חוקתיים בתיקונים המוצעים ככל שמדובר בקושי חוקתי בכל הנוגע להסדר של השיריון של 75 חברי הכנסת, לכל תיקון בחוק יסוד הזה. לדבריו, נכון שזה רק לכנסת ה-23 ומצמצם קצת את התחולה שלו, אך עדיין יש בכנסת הזו קושי חוקתי, שמאפשר מעין שליטה של מיעוט. ככל שמדובר בשיריון שמעל 61, על-פי-רוב זה נועד לדברים הנוגעים לליבת הדמוקרטיה, כמו הארכת קדנציה מעל לארבע שנים או כחלק ממהלך חוקתי כולל, אך לא בדבר כזה.
היועץ המשפטי ציין קושי נוסף, בכך ש"הדבר נעשה על בסיס הסכמה קואליציונית ויש בכך בעייתיות שזה משפיע על חוק יסוד, ולכן סברנו שעדיף שזה יהיה בהוראת שעה". בעניין האפשרות להתערבות משפטית אמר: "בגלל שעוסקים בחוקי יסוד, הרף של התערבות משפטית הוא גבוה מאוד. נושא חוקתי נוסף אליו הוא נדרש היה מינוי שני ראשי ממשלה: "לא מוכר לנו ברמה החוקתית מצב כזה שלשני ראשי ממשלה יש סמכויות. הייתה ממשלת רוטציה בשנות ה-80, אבל לא עם סמכויות ומעמד גם לראש ממשלה חלופי. גם לגבי האחריות של ראש הממשלה כלפי כלל השרים והכנסת. ראש הממשלה לא יכול לפטר את השרים שאינם בזיקה אליו. זה מחליש את ראש הממשלה. יתרה מכך, ראש הממשלה החלופי יכול לפטר על דעת עצמו שרים שהם בעלי זיקה אליו. על הוועדה לשקול להכפיף לסעיף בחוק יסוד הממשלה הקובע שכל השרים אחראים בפני ראש הממשלה לענייני משרדיהם. לגבי כוח ההצבעה שווה לשני הצדדים בממשלה, יש קצת עמימות לגבי זה".
כאמור, עו"ד בליי, הסביר שמצד אחד "רצוי ששינויים כאלו [של חוק יסוד, ע.י.] יידונו בתקופה ארוכה יותר, אך מצד שני, יש ליו"ר פררוגטיבה רחבה מאוד בכנסת, ועדיין זה לא מגיע לרף שאנחנו יכולים להגיד שזה בשום אופן". הוא ציין מקרה שבו הייעוץ המשפטי לכנסת כן מנע קידום של שינוי חקיקה משמעותי: "רף כזה כן נקבע במס דירה שלישית, שם לחברי הכנסת לא ניתן אפילו זמן מינימלי ללימוד הנושא ודיון בו. אז זה היה במהלך ישיבה לילית של ועדת הכספים והצביעו בבוקר של אותו יום, לא היה אפילו קצת זמן שהוא לא זמן ועדה לבחון את הנושא" וסיכם שההליך עתה הוא לא כמו שצריך להיות הליך חוקתי במקרה של שינוי חוק יסוד, אבל יש הבדל בין לא-טוב לבין לא-ראוי ולא יכול להתקיים. עוד אמר שלא קיבלו את המלצתו לעשות את זה בהליך ממושך יותר, אך הדבר לא מונע את עצם ההליך.
סערה פרצה בעקבות דברים שאמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד-תל"ם), בהם בין השאר האשים את הייעוץ המשפטי לוועדה בהטיה לטובת יוזמי הצעת החוק. בעודו מתחיל למנות את הקשיים בהצעת החוק, קרא ח"כ לוי לעבר היועץ המשפטי לוועדה: "מי הפעיל אותך? האם לחצו עליך חברי הליכוד? האם הם ישבו איתך כשניסחת את חוות הדעת?". בליי מחה על האשמת השווא: "אני מוחה על השאלה, ולמה שוב ושוב היועץ המשפטי הופך להיות המוקד של הדיון. חוות הדעת הייתה יוזמה שלי. סברתי שבעקבות השינויים בקריאה הראשונה ושינויים שהכנסנו להצעת החוק ולקראת הקריאה השנייה והשלישית, ראוי שאוציא חוות דעת נוספת. בוודאי שלא ישבו איתי או השפיעו עליי אנשים חיצוניים. ישבו איתי רק אנשי הצוות שלי". ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הגיב לדברי לוי כנגד היועץ המשפטי ואמר ללוי: "ככה אתה פוגע בשומרי הסף?". לוי השיב לו: "תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר".
היועץ המשפטי בליי, שב ואמר: "אני מופתע שזה הקו החדש עכשיו, לתקוף את שומריי הסף, להאשים באופן אישי, מי ישב עם מי וכד' זה לא ראוי. אני לא קובע את נוסח הצעת החוק. כשמציעי הצעת חוק רוצים להכניס משהו או ועדה רוצה בכך, מכניסים תוספות או שינויים. לא אני, אני גם לא קובע את הרציונל עליו מבוססת הצעת חוק. המתקפה הזו לא ראויה בעיני והיא לא תרתיע אותי". יו"ר הוועדה גינזבורג הביע תרעומת קשה על הטלת הדופי בייעוץ המשפטי ועל התקפה אישית נגד עו"ד בליי ואמר ללוי: "אתה יכול לא להסכים איתו אבל תכבד אותו". בליי סיכם את עמדתו בעקבות הדברים: "הדברים לא ירתיעו אותי, ואם יש משהו לקוי אני אומר את זה".
"מפלצת חוקתית"
חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד-תל"ם) ביקשה לתקן את הרושם שנוצר בעקבות דבריו של חבר סיעתה, מיקי לוי ואמרה: "להוציא את כל הקצף על יועצים משפטיים זו לא הדרך. היועצים המשפטיים, בוודאי של הכנסת, יודעים שהם צריכים להגן על כל חברי הכנסת ועל שמם בשירות הציבורי. גור כתב חוות דעת מנומקת מאוד. צר לי שאני אומרת את זה, הקצף של מיקי לוי יצא, מתוך העניין שגילינו בוועדה לאחר שאנחנו יודעים שהיוזם המקורי הוא עו"ד אבי ליכט, שעובד כיום במשרד פרטי. לא זוכרת אירוע שבו חברי כנסת ישבו עם הייעוץ המשפטי של הכנסת וייעוץ חיצוני, שעד לפני רגע היה בשירות הציבורי וזה עורר את כל הכעס. יוצרים פה מנגנון מסורבל ולא מתפקד, לא ניתן לקבל החלטות אלא בהסכמות וזה משנה את כל מה שישראל מורגלת אליו. אני לא מכירה כזה תיקון של חוק יסוד שאפשר לומר שסתם עוד איזה תיקון, שינוי כה משמעותי בזמן כה קצר".
גם חברי הכנסת מאיר כהן ואלעזר שטרן, שניהם מסיעת יש עתיד-תל"ם, ביקשו לצנן מעט את האווירה והסבירו שאין להם טענות נגד הייעוץ המשפטי. שטרן אמר: "האם כדי לפתור בעיית שעה, שרוצים להרכיב ממשלה בתנאי חוסר אמון מוחלט, אנחנו יוצרים פה מפלצת חוקתית, שבמסגרתה בין השאר, ראש הממשלה לא יוכל לפטר חצי מהשרים שלו ובפועל הם לא ישאו באחריות מולו. דבר לא הגיוני שפוגע במשילות".
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן: "אין דבר כזה בעולם שממנים שני ראשי ממשלה ביחד, המדינה היחידה שעשתה את זה זו דרום סודן, שם זה נגמר במלחמת אזרחים. המצב הזה נקרא שעטנז; חוסר אמון משווע בין שני האישים, הרי למה צריך השבעה בו-זמנית של שני ראשי הממשלה ולמה נדרש רוב של 75, כי אחד לא מאמין לשני ואז יש מנגנוני ביטחון אחד על גבי השני. השעטנז הזה לא יעבוד בסופו של דבר. החקיקה הנוכחית תפגע במשילות וביעילות של הממשלה. גם בנושאים הביטחוניים הכי רגישים יש חילוקי דעות בין הגורמים השונים, כולל גורמי הביטחון, כדבר שבשגרה, אבל בסוף יש מגיעים להכרעה במקרה הזה, ייקשה על ראש הממשלה לתפקד ולממשלה כולה להכריע. למשל על הפצצה בעירק בממשלת בגין היו חילוקי דעות גם בכוחות הביטחון אבל הייתה הכרעה. הפריטטיות הזו תייצר שיתוק".
ח"כ אופיר כץ (הליכוד) אמר לליברמן: "אתה הבאת למצב הזה שאין הכרעה בפועל ונאלצים ללכת לממשלת רוטציה, כשהובלת לפיזור הכנסת בפעם הראשונה. עכשיו נוח לבוא בטענות, אבל מה לעשות שאנחנו כבר אחרי שלוש מערכות בחירות ועם משבר עולמי שמסכן גם אותנו".
יו"ר יש עתיד-תל"ם, ח"כ יאיר לפיד: "דברי ההסבר להצעת החוק מתחילים בצורך להתמודד עם משבר הקורונה. אבל זה לא נכון, ולא נכתב נוכח הקורונה. מדובר במתווה שכבר הוצג כבר בפני הקוקפיט ע"י אבי ליכט. כל החוק הזה מבוסס על שקר, ההסדר הזה נכתב עוד לפני שהתחיל משבר הקורונה. יש פה מצג שווא גם לכנסת וגם לבג"ץ. זה לא עקב התפשטות הקורונה אלא עקב הרצון לשבת בממשלה, מבוסס על אמירת לא אמת. פשוט רצו לשבת בממשלת נתניהו ורק חיפשו תירוץ". ח"כ קרעי: "בשום מדינה בעולם לא היו שני אנשים כמו לפיד וליברמן שעשו הכל כדי לקדם מערכת בחירות אחת אחרי השנייה".
"הפריטטיות בקבלת ההחלטות מייצרת יציבות שנדרשת"
לאחר חילופי הדברים, הציג ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן), מיוזמי החוק, את הרציונל בבסיס החקיקה הזו: "אנחנו חושבים שזה הסדר ראוי ושבצוק העיתים זה ההסדר שיש להשתמש בו. שני ראשי ממשלה ברצף שמשביעים מראש לייצר יציבות וודאות לאורך תקופת כהונת הממשלה. יצרנו מנגנון פריטטי-שוויוני. חושבים שזו דרך נכונה להתנהל במצב הזה. אגב, גם בממשלת שמיר-פרס נהגו באופן הזה. ואנחנו חושבים שיש לעגן בחוק יסוד את המנגנון הזה. במצב הזה ככה צריכה להיראות ממשלת רוטציה שוויונית, וזה צריך להיות מעוגן בחוק יסוד ולא רק על בסיס הסכם. דברים מהותיים לא צריכים להיות רק בהסכמים פוליטיים אלא מעוגנים בחוק יסוד. מנגנון של פריטטיות של החלפת ראשי ממשלה ואיזונים בקבלת החלטות, זו שיטה שתעבוד ותייצר יציבות במצב של ממשלת אחדות. אנחנו חושבים שיש איזון בנוגע לפיטורי שרים המייצר שוויון. זה דבר נכון שמייצר פתרון נכון שמשקף את מה שקורה בקרב הציבור נוכח הקיפאון הפוליטי מזה למעלה משנה".
ניסנקורן התייחס גם לרוב המיוחד של 75 חברי כנסת הדרוש כל אימת שירצו לשנות מהוראות החוק ואמר: "מדובר בהוראת שעה לשלוש שנים ואח"כ חוזר לרוב של 61. גם כאן אנחנו חושבים שהמנגנון הפריטטי מצדיק את זה. הפריטטיות בתהליך קבלת ההחלטות מייצרת יציבות שמאוד נדרשת בתקופה הזו ולמשך שלוש שנים. לגבי החשש מחוסר הוודאות האפשרית בכהונת ראש הממשלה, סגרנו את זה, תמיד יודעים מיהו ראש הממשלה. במצב הזה הנכון הוא מנגנון קבלת החלטה משותף. הם יצטרכו להגיע להסכמות ולהבנות. זה מצב ייחודי שאי-אפשר להתייחס אליה כאל מצב רגיל של ממשלה נבחרת שמכהנת".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "לגבי הסמכויות השוות, מה קורה כשיש ויכוח בין גנץ לנתניהו למשל לגבי יציאה למלחמה או משהו קונקרטי יותר - בתחילת חודש יוני לגבי הסיפוח?". ניסנקורן השיב: "בסופו של דבר יש ממשלה שצריכה לקבל החלטות. צריך להבין את זה, זה המצב".
ח"כ אלהרר: "יוצרים פה מנגנון מסורבל ולא מתפקד, לא ניתן לקבל החלטות אלא בהסכמות וזה משנה את כל מה שישראל מורגלת אליו. אני לא מכירה כזה תיקון של חוק יסוד שאפשר לומר שסתם עוד איזה תיקון, שינוי כה משמעותי בזמן כה קצר. לגבי שני שרים באותו תיק - בעצם סידור עבודה, כך אמר ניסנקורן, כי פשוט 'צריכים את זה' בשם הפריטטיות. אם זה שני שרים עם זיקה שונה, למי מחויב המנכ"ל? לשר מזיקה א' או לזה מזיקה ב'? למה לא ניתן להקטין את מספר השרים ותישמר הפריטטיות? הכנסת מראש מגבילה את כהונתה ללא סיבה. מה קרה? למה? אולי יהיה טוב? למה לא לעשות רוטציה של שנתיים-שנתיים".
אלהרר סיכמה: "לא קיבלתי ציון ממש גבוה בפסיכומטרי ואני מרגישה שכדי להבין מתי יכהן כל ראש ממשלה נדרש ציון גבוה מאוד-מאוד בפסיכומטרי. יש כאן לוגיקה מורכבת מאוד-מאוד. זאת כאשר כל אדם בציבור צריך לדעת מתי יש ראש ממשלה, כשאחד מתפטר, אחד נבצר וכו'. צריך לפשט את זה".
ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד-תל"ם): "הצעת החוק הזו לא נותנת מענה לבעיות עימן הציבור מתמודד בתקופה הזו, להפך, הצעת החוק הזו פוגעת בציבור. ממשלה כל-כך מסורבלת, עם כל-כך הרבה שרים וסגני שרים ומנגנונים מנופחים, ממשלה שלא תהיה מסוגלת לתת מענה לבעיות. די לדבר רק משפטית. יש פה צורך בממשלה שתתפקד".
ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "הצעת חוק שמסתמכת על מעל 70 חברי כנסת מייצגת את רוב חלקי העם, לי ברור שהתערבות של בג"ץ תהיה התערבות שלא במקומה". כץ ציטט מתוך חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, שבה ציין כי "חרף הקשיים הקיימים במנגנון של שני ראשי ממשלה, אין עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני הזה ע"י בית המשפט".
"מה עם ייצוגיות?"
ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת): "נראה כאילו הרכבת הממשלה היא מטרה בפני עצמה, לא חשוב אם טובה, יעילה, מתפקדת, פונקציונלית. אני לא מקבל את זה. ממשלה היא לא מטרה בפני עצמה. עליה להיות פונקציונלית. יציבות זו לא המטרה היחידה וגם לא היחידה. מה עם ייצוגיות? החוק הזה לא רק שלא יספק יציבות, אלא להפך ייפגע ביציבות, כי לא מתעלה מעל לשסעים בחברה, אלא מתרגם אותם לתוך החוק. ממיר אותם מהזירה החברתית אל הזירה הפוליטית ובכך רק מחזק אותם ולא פותר אותם".
ח"כ עידן רול (יש עתיד-תל"ם): "חובתנו לייצר חוק ברור, סגור, הרמטי ועם ודאות משפטית, יהיה פחות מקום לבג"ץ להתערב. אך אם נוציא מכאן חוק מלא חורים למשל מצב אפשרי שלא יודעים אם יש ראש ממשלה אך שרים אי-אפשר לפטר, זה סכנה ליציבות המשטרית ולא לקונה. אתם אומרים שאתם רוצים יציבות שלטונית, אבל לא ייתכן שעושים בדיוק את ההפך. ועדיין לא קיבלנו תשובה למה רק שלוש שנים ואיך זה תורם ליציבות. החוק כפי שהוא לא מביא לא יציבות ולא משילות".
ח"כ קרעי הביא נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמהם עולה כי כל ההשוואות שעורך המכון בין ישראל למדינות ב-OECD, הן למדינות בסדר גודל של ישראל בהיקף האוכלוסייה ובכולן יש יותר נבחרי ציבור למיליון נפש. לדבריו, "החוק המוצע לא רק שלא מגדיל את מספר נבחרי הציבור, אלא מותיר אותם על מספר נמוך מכל מדינות העולם. רק בעניין השרים בישראל יש יותר שרים, אך עדיין מבחינת העלויות הכוללות על נבחרי ציבור, אנחנו רחוקים מרוב מדינות אירופה".
עו"ד שמחה רוטמן מהמכון לדמוקרטיה ומשילות התייחס לכמה לקונות שקיימות לדבריו בהצעת החוק. הערה שלו שהתקבלה נגעה לעניין סעיף הקובע התפזרות הממשלה במקרה שבו הכנסת לא מביעה אמון במועמד חלופי לראש הממשלה המכהן או לזה החלופי ומתוכם לפחות 12 חברי כנסת הם מהסיעה של אותו מועמד. במקרה רואים את הממשלה כאילו התפטרה. עו"ד רוטמן: "יש כל מיני סיטואציות במסגרת הצעת אי-אמון, אנחנו גורמים ל-12 חברי כנסת את האפשרות לקבוע מיהו ראש הממשלה, אם למשל יחליטו להצביע אי-אמון, הם בעצמם קבעו מי ראש הממשלה, שלהדיח אותו צריכים 61 חכים ואולי 75. כלומר, נותנים את הכוח למיעוט להחליט לרוב מי יהיה ראש ממשלה ובסה"כ עושים את זה בהצבעה. צריך לראות איך עושים את זה בלי שהמיעוט יכפה על הראש משהו שאח"כ יחייב רוב של 61 או 75".
הערתו זו השתלבה בהערות שהעלו גם חברי הכנסת ולבסוף, הופחת מספר חברי הכנסת מסיעת המועמד שלא זכה לאמון הכנסת מ-12 ח"כים ל-10.
"אין מניעה חוקתית"
ח"כ אורלי פרומן (יש עתיד-תל"ם): "ההסכם הקואליציוני הדרקוני הזה שבונה לנתניהו עיר מקלט להימלטות מהדין, נבנה בחוסר אמון בסיסי בין שני הצדדים והדבר עולה מכל סעיף של הצעת החוק הזה. יש פה זילות כלפי חברי הכנסת ועבודת ועדה בכנסת. אין זכות לחוק היסוד הזה. הכל היה צריך להיות מסוכם בהסכם הקואליציוני ושייצאו לדרך. ביטול המגבלה על השרים וסגני השרים; 52 שרים וסגני שרים זה לא יעלה על הדעת, רק בשביל הפריטטיות. אני מבינה שאתם כל-כך לא סומכים על נתניהו, הרי אם רוצים יציבות אז למה לא להמתין שנתיים, קדנציה של 4 שנים".
ח"כ ניצן הורביץ' (מרצ): "יש פה הסכם שסגרו כמה פוליטיקאים ואז מתאמצים טובי המשפטנים ומנגנון הכנסת לטפל בייצור הזה. אז אפשר להבין שרוצים יציבות ומשילות, אך כשיש שני שרים במשרד ואחד אומר א' והשני אומר ב' ובכך לא נקבל משילות. יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר המקובלת בישראל. למה לא טבעי? כי בישראל הכנסת היא הריבון וממנה ראש ממשלה אחד וכאן בעצם שני ראשי ממשלה, נשבעים ביחד. אם שני הצדדים שווים אז מה המשמעות של ההצבעה בממשלה? זה לא מאפשר שלטון, זה מתכון לאנרכיה".
ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת): "שריון של 75, יש פה נגיסה משום סמכויותיו של ראש הממשלה שעד כה הייתה לו פררוגטיבה לנהל את הרשות המבצעת, לא מוכר ברמה הבינ"ל. לא יודעים איך הפסיקה תתייחס לייצור כלאיים זה. מחליש את רה"מ, אינו רשאי לפטר חלק מהשרים ואילו החלופי יכול לפטר גם כשלא מכהן כראש ממשלה, יכול ייצור תיקו נצחי. השיטה הפרלמנטרית בד"כ מאפשרת מיזוגים ופיצולים וכאן מונעים את זה בפועל ועוד".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד-תל"ם): "מה שלא פשוט, פשוט לא עובד ויש פה סרבול של הצעת חוק, תלאי על תלאי ומרוב שהיא מסובכת, יש פה פערים איך שהממשל הזה בכלל יעבוד. המנגנון כאן בכלל לא דומה למה שהיה ב-1984, כששמיר היה ראש ממשלה הוא היה ראש ממשלה וכך פרס וכשרצו לפטר את מודעי פשוט פיטרו וזהו. אני לא חושב שצריך להגיע לבג"ץ, אבל את מובילים לשם ב-300 קמ"ש. מייצרים פה חוק מקדם שחיתות".
ח"כ אורית פרקש הכהן (כחול-לבן): "בניגוד לטענות האופוזיציה, ממשלת אחדות נעשית בין שותפים לא טבעיים, בין שני צדדים שיש ביניהם חוסר אמון. שתי המפלגות לא נפגשו מעולם והיו יריבות, צוטטה את השר משה שחל. זה נכון כי זה מודל של ממשלה שבא לייצר איזונים ובלמים שבא לבטא שתי תפיסות יסוד שונות. יוצרים איזונים בין ראש ממשלה לראש ממשלה ברוטציה. ולמה בחקיקה - היועמ"ש לממשלה האיר זרקור לצורך בחקיקה וקבע ש'ההסכם הקואליציוני הוא תוצאה של שלוש מערכת בחירות - איזון פנימי של ממשלה דו-ראשית, ממשלה זו מחייבת יצירת הסדרים חוקתיים וחוקים מורכבים, דומה כי תכליתה לייצר איזונים ובלמים בין הצדדים שחברו לממשלה, וכן מבקש להתמודד עם אתגר לאומי משמעותי בתקופה זו, הקורונה'. אז נכון, זה מנגנון מורכב ולא פשוט של איזונים ובלמים. אנחנו מוסיפים פרק של ממשלת רוטציה ומנגנון הזיקה, מייצר את האיזונים והבלמים".
ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם): "הדיון פה מנותק מהמציאות. בניגוד לכל הישובים כאן, יש לי יתרון, כי אני עם האיש שניסח את החוק ישבתי כבר בספטמבר, עו"ד אבי ליכט, אחרי שישב עם הקוקפיט. וכששאלתי אותו לדעתו הפרטית (ביקשו ממנו לנסח), וכל המבנה המשונה הזה שלא יהה לו הגיון גם אז נולד ללא צורך בקורונה, אלא כתרגיל תיאורטי איך בכלל אפשר להקים ממשלה עם גנבים שאחד לא מאמין לשני. אתם תגרמו לבג"ץ לאשר הסכם לא חוקתי, כי כבר רה"מ איים שאם בג"ץ יפסול, הציבור לא יקבל את זה. אם החוק המטומטם הזה יעבור כדי להעביר את נתניהו כנשיא, אתם תביאו את היחסים בין בג"ץ לכנסת למשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה". שלח אמר גם לייעוץ המשפטי לוועדה: "איך הייעוץ המשפטי לכנסת נתן לכזה חוק לצאת מתחת ידו, וכשייאלץ לפסול סעיפים מתוך החוק הזה נלך למערכת בחירות עם מערכת יחסים מעורערת שלא תימחה".
נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד איל זנדברג: "מסכים לחלוטין עם חוות הדעת שהוגשה לוועדה ע"י הייעוץ המשפטי לוועדה כרגיל, מקצועית מאוד ואין לי ספק בתוכן המקצועי שלה. מבחינת היועץ המשפטי לממשלה, אכן הצעת החוק כוללת שינויים חוקתיים משמעותיים, מוסיפה רכיבים חדשים ונוגעת בהרבה עצבים חשופים, אך למרות הקשיים ושהחייב מחייב הליך סדור, גם אנחנו לא הגענו למסקנה שיש מניעה חוקתית לקדם אותו, אפילו שמעלה קשיים. והכנסת לא מנועה מלחוקק. כמובן שזה לא אומר שנכון לקדם את החוק הזה בבהילות. משטר דמוקרטי יכול להיות גם בממשלת חילופים, אף שזה תקדימי בעולם".
תקציב המדינה ומימון המפלגות
עניין נוסף שנדון היה הארכת משך הזמן הנדרש לאישור תקציב המדינה מעד שלושה חודשים אחרי תחילת שנה קלנדרית לעד ששה חודשים, במסגרת הוראת שעה. ח"כ ניסנקורן הסביר: "במצב שאחרי שנה של כנסת בתפקוד חלקי, ממשלת מעבר כבר למעלה משנה, חייבים תקופה של יציבות - וקיום הממשלה על-פני שלוש שנים. לא רוצים בכלל להגיע למצב שלא נאשר את התקציב. להבטחת היציבות מאפשרים שלושה חודשים נוספים. בסופו של דבר היציבות חשובה מאוד למשק הישראלי. מנגנון שהתקציב יעבור".
בהצעת החוק הנלווית, תיקון לחוק מימון מפלגות: הוסבר, שלפי החוק הקיים במקרה שסיעה מתפלגת - שני ח"כים יכולים להתפצל ולא נחשבים כפורשים. אבל שנתיים לא יכולים לקבל מימון להוצאות השוטפות ואילו התיקון המוצע מטרתו להחריג את ההוראה הקיימת כיום בהוראת שעה לכנסת ה-23. החרגה כך שסיעה של שני ח"כים, לפני כינון הממשלה, שליש של סיעה, כן תהיה זכאית למימון הוצאות שוטפות. נעשה בצורה שלט מפחית המימון של הסיעה שממנה התפלגו. לא לוקח מהסיעה המקורית - תל"ם (הפורשת דרך ארץ) ולכן גם דרך ארץ לא יידרשו להשתתף בחובות, כי כבר נלקחו יחידות מימון שוטפות.
ח"כ יועז הנדל (כחול-לבן) התייחס לנושא: "בגלל הפערים האידיאולוגיים העמוקים החלטנו להתפצל אחרי שתל"ם התפצלה ובחרה ללכת ליש עתיד בגוש שכולל את מרצ והרשימה המשותפת. נוצר מצב מעוות שבמקום מימון ל-16 ח"כים יש להם ל-18 ח"כים. אנחנו סבורים שכל 120 ח"כים צריכים ליהנות ממימון שווה". יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג: "מציע להשאיר את זה כהוראת שעה, מקרה ייחודי מאוד, התפלגות בתוך התפלגות".
ניסנקורן התייחס לביקורת מצד האופוזיציה על התמשכות הדיונים: "חברי הכנסת ידעו שהם לפני ליל דיונים ארוך. אנחנו לא רוצים ללכת לבחירות נוספות רק בגלל שלא ניהלנו את ההליך הזה".
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן גינזבורג, סיכם את הדיונים: "אנחנו באים לזה בעיניים פקוחות. אכן מדובר בממשלה הטרוגנית מאוד ולכן גם הייצוגיות נשמרת ביתר שאת מעבר ליציבות. אני רק יכול להצטער על חברי הכנסת שבחרו שלא להשתתף עד תום הדיון וגם כאלו שבחרו במקום להתייחס לסעיפי החוק רק להערות כלליות ולא למהות ולגופו של עניין ולהוביל לדיון אל תוך הלילה. עם זאת היה דיון רציני שמענו את החברי הכנסת וגם נציגים מהאקדמיה וגופים חיצוניים".
גינזבורג הודיע על חידוש דיוני הוועדה, טרם הבאת החוק למליאה לקריאה השנייה והשלישית, ביום ראשון הקרוב.

תאריך:  01/05/2020   |   עודכן:  01/05/2020
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות עידן יוסף לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"קושי חוקתי שמאפשר שליטה של מיעוט"
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: כנסת 23
+
המצב כיום הוא הסכנה לדמוקרטיה
אקטואלי  |  3/04/20 22:27
 
- }}}מגה חשוד בשחיתות שולט בנו
עם דתים וחרדים  |  8/04/20 11:29
 
- אפשר ליצור תיקים ואח"כ מה?
רמי9  |  3/05/20 16:00
פורום: בחירות 2020
+
ביבי רוצה בחירות מנטרל את בג״ץ
אודי 157   |  29/04/20 21:46
 
- ביבי -חיות
דוד א  |  30/04/20 04:30
 
- אם אתה צודק - צריך לאפשר לו ל"ת
שוקי9  |  2/05/20 14:32
+
לפיד
נפגעת מלפיד  |  29/04/20 13:49
+
היכן אודה וטיבי
יום חדש  |  27/03/20 14:10
 
- למען שיפור חברתי
איש ציון  |  29/04/20 08:28
+
תעתועים מ 2019
יצחק הרואה  |  19/04/20 16:30
 
- לא יודע
אף אחד  |  29/04/20 08:22
+
מרגלית ממש לא חשוב מה אמרת או
מהפך 77  |  20/04/20 16:03
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
בחירות 2020
עידן יוסף
שלושה מן הבולטים ברבני הציונות הדתית דורשים ממפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי והימין החדש להישאר מאוחדות בכל החלטה, למקרה שראש הממשלה ינסה לפלג ביניהן
עידן יוסף
כחול לבן מציגה פחות נכונות לקבלת תיק הבריאות ומוכנה לוותר עבורו רק על שני תיקים קטנים    ימינה דחתה הצעת נתניהו לתת את החינוך לבנט, את ירושלים ומורשת לסמוטריץ' וסגנית שר לשקד
עידן יוסף
תמורת ויתור על תיק הבריאות מקבל הליכוד את ראשות הכנסת ושני תיקים בינוניים, אך מוותר על החוץ בקדנציה הראשונה    ראש הממשלה שוקל למנות את גלנט למודיעין, את גמליאל לחינוך ואת ברקת לשר ללא תיק
עידן יוסף
יו"ר יש עתיד מודיע שהוא מוכן לכך שראש ממשלה עם כתב אישום ימשיך לכהן ובלבד שיו"ר כחול לבן שהפר את הברית איתו יינזק    כחול לבן: "לפיד פירק את כחול לבן כי רצה ללכת לבחירות. הוא גם יוליך את ישראל לבחירות מתי שביבי יורה לו שהוא מוכן"
דן מרגלית
בגין לא נרתע, הוא עמד על עקרונותיו    לא נסוג למרות שהכל ידעו כי המחיר עלול להיות כבד מבחינת מעמדו המסתמן כיורש לעתיד של ז'בו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il