בתום 38 דיונים, הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה בראשות ח"כ
עפר שלח אישרה היום (ה') פה אחד את הדוח המסכם אותו תשלח לכל גורמי הממשלה והרשויות הרלוונטיות. הדוח קובע בין היתר כי גופי החירום הוחלשו והודרו מטיפול במשבר; על-אף המאמצים - ההצטיידות במכונות הנשמה כשלה ולא הייתה עמידה ביעד כמות הבדיקות; מצבת כוח האדם לטיפול במונשמים נמוכה; מחסור חמור במידע אמין ורלוונטי, שישמש לקבלת ההחלטות ולהסברה.
מדיוני הוועדה ומהמסמכים שהונחו בפניה עולה תמונה קשה, לפיה החודשיים ראשונים המכונים "תקופת ההיערכות" מאז הכרזת ארגון הבריאות העולמי ב-20.1 על חשש להתפתחות מגיפה, ואבחון החולה הראשון בישראל ב-27 בפברואר, לא נוצלו כלל להתכוננות להתמודדות עם המשבר - לא בהיבטים פיסיים של רכש והצטיידות, לא בהיבטי עבודת המטה וגיבוש תמונת המודיעין הנדרשת לקבלת החלטות, ולא בהיבטי ההתכוננות המערכתית - הקמת קבינט, חלוקת תחומי אחריות בין גופי הממשל השונים וגיבוש מערכת הבריאות להתמודדות המנצלת את מירב המשאבים.
הדוח מצביע על מחסור במידע אמין, מקיף ורלוונטי, שישמש הן בתהליך קבלת ההחלטות והן להסברה לציבור. דוח המשל"ט מתאר זאת במילים "העדר מתודה, איסוף, ניתוח ואינטגרציה של המידע הרלוונטי, והיעדר בניית תמונת מידע ויצירת ידע רלוונטי להתמודדות הלאומית iii עם הנגיף". בפועל, גורמים שונים עיצבו "אסטרטגיית יציאה" ללא בסיס עובדתי משותף של ממש. הבלבול הזה הוקרן גם לציבור לאחר שתרחישים שונים דלפו לתקשורת, ורק הגביר את אי-האמון בהחלטות שהתקבלו.
כאמור, קובע הדוח כי למרות עבודתם המאומצת של גופי מערכת הביטחון שהובילו את התחום, עמדה ההצטיידות בפריטים חיוניים להתמודדות עם הקורונה על שיעור נמוך יחסית למה שנדרש על-פי ההגדרות שנקבעו: כך בפריטי מיגון, מערכות הנשמה, ציוד בדיקה במעבדות יותר מזה: המערכות הקיימות בשיגרה במשרד הבריאות, ובראשם חברת "שראל", הוכחו כל. מספקות בעת חירום, למרות התגייסות של מנהל הרכש במשרד הביטחון וגופי ביטחון אחרים לסיוע.
מראשית המשבר ועד ל-2020.5.1 נוספו למערכת 426 מכונות בלבד. מאמצי הרכש של המוסד ומנה"ר הניבו עד לתאריך זה רכש של 196 מכונות הנשמה בלבד, מתוך הזמנות של אלפי יחידות. אי-אפשר היה גם לדעת כמה מתוך סך כל ההזמנות ימומש בהמשך. תמונה דומה הצטיירה ביחס לרכיבי מיגון שונים (ב-5.1 עמד המלאי על 17% מהיעד בכפפות, 28.0% iבחלוקים חד-פעמיים, ו-8% מהיעד במסכות N95). המסקנה העיקרית היא שאין לסמוך, בעת מגיפה עולמית, על רכש בחו"ל. יש להניח הסתמכות על ייצור מקומי, כשרכש מן העולם משמש באמצעי חירום לטווח קצר או כתוספת בלבד.
מחסור בכוח אדם - המספר המקסימלי שבו יכולה המערכת לעמוד בתנאי כוח האדם הקיימים הוא 3000 מונשמים בלבד, דבר העלול להביא אותנו ל"תרחיש י xi איטלקי" בהיקף נרחב. הדבר נובע מן המחסור הקבוע והמתמשך באנשי רפואה בכל התחומים, שעלול להחמיר עוד יותר במקרה של הידבקות מוקדמת ורחבה בקרב הצוותים הרפואיים. הוא מצריך הגדלת תקנים על בסיס קבוע, בנוסף לתוכנית מסודרת של תגבור כוח אדם בחירום
מספר הבדיקות - הבדיקות בפועל לא עברו את סף 10 אלפים הבדיקות באף אחד מימי חודש מאי, וא, צנחו לפחות מ-5000 בימים האחרונים. במקביל, לא חל שיפור של ממש בקיצור פרק הזמן הקריטי שבין הבדיקה לקבלת תוצאותיה, ניטור החולה וסביבתו וקטיעת מעגל ההדבקה.
יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד תל"ם): "מצאנו שהאילתור כשיטה בלט מאוד- המשבר נוהל באילתור והביא איתו מחיר כלכלי וחברתי כבד. לפי דוח המשל"ט גופים שבאו לעזור נותבו לעיסוק רק ברכש. זה לא יכול לעבוד, אי-אפשר לבנות על כך שיבואו כל פעם האנשים הטובים ויתנדבו. אי-אפשר להיכנס למצב כזה בלי מדיניות ואסטרטגיית יציאה. בהיעדר מדיניות מה שיש לשלטון הוא אמצעי רוחב והפצצות שטח. את המחיר של הפצצת השטח הזאת על החברה והכלכלה הישראלית אנחנו משלמים עכשיו ונמשיך לשלם בחודשים הבאים. משבר הקורונה, לא יימדד רק בכמה אנשים מתו מקורונה, אלא בכמה אנשים מתו בכלל, כולל מקורונה, כמחיר האמצעים שהממשלה נקטה."