דירות חדשות יקבלו דירוג אנרגטי

ועדת הכלכלה אישרה היום את תקנות מקורות אנרגיה, שנועדו לקבוע דירוג אנרגטי ליחידת דיור. לפי התקנות שהגיש משרד האנרגיה, הדירוג דומה לדירוג אנרגטי של מוצרי חשמל, וככל שצריכת האנרגיה הנדרשת לדירה קטנה יותר כך הוא יהיה גבוה יותר. התקנות יחולו על דירות חדשות בלבד ויכנסו לתוקף בעוד כ-3 חודשים. על-מנת לוודא שבעקבות האישור לא יעלו מחירי הדירות קיבלה הוועדה את הצעתה של ח"כ קרן ברק, שמילאה את מקומו של יו"ר הוועדה, לפיה משרד האנרגיה ידווח לוועדה על יישומן. הדיווח הראשון יימסר לוועדת הכלכלה שנתיים לאחר יישום התקנות, ולאחר מכן ימסור שלושה דיווחים נוספים אחת לשנה. נציגת משרד האנרגיה, ינינה פליישון, הסבירה כי המדינה התחייבה להפחית גזי חממה, במסגרת הסכם פריז, ולצמצם את צריכת החשמל ב-17% עד 2030. לדבריה, התקנות נועדו לתת לדיירים מידע אובייקטיבי שיהווה תמריץ ליזמים לשפר את הביצוע האנרגטי של הנכס. פליישון הסבירה כי אין עלות נוספת לבנייה ירוקה, שכן התקן כבר קיים ונעשה בו שימוש. עם זאת היא ציינה כי הדירוג הוא וולונטרי ומי שיבחר לדרג, בהתאם לדירוג האחיד שאושר בתקנות, יצטרך לבצע בדיקת מעבדה שתעלה כ-500 שקלים לדירה וכן לקבל ייעוץ שיעלה גם הוא כ-500 שקלים לדירה. היא הוסיפה כי כיום השוק תחרותי ופועלות בו 5 מעבדות. נציגת מרכז השלטון המקומי, מאיה קרבטרי, ציינה כי פורום 15 הערים הגדולות מחייב עמידה בתקן בנייה ירוקה כבר משנת 2013, ולכן אם הדירוג לא מחייב הוא לא משית עלויות נוספות אלא רק מסדיר את השוק. נציגת משרד הבינוי והשיכון, טלי הירש שרמן, הוסיפה כי חשוב שהדירוג יהיה אחיד, כדי שהרוכשים יוכלו להשוות בין הדירות. נציג המשרד להגנת הסביבה, רן אברהם, הצטרף לדברים ואמר כי כ-15 אלף דירות נבנו בבנייה ירוקה והייקור המקסימלי עומד על כ-5,000 שקל בלבד. נציגת מכון התקנים, עפרי טלסניק, אמרה כי חשוב שהבדיקה תעשה על-ידי מעבדה מוסמכת. לדבריה, לפחות ב-5 מתוך 10 בניינים יש הבדל בין התוכנית שהוגשה לבין מה שנמצא בבדיקה בשטח. "אם המידע לציבור יינתן רק לפי התכנון, ולא יכלול בדיקה בשטח, הוא עלול להיות מטעה כי בביצוע לעיתים נעשה שימוש בחומרים אחרים ממה שמופיע בתכנון", אמרה. ח"כ מתן כהנא ביקש לקבל את עמדת הקבלנים, מחשש שהזהרתם לעליית מחירים תתממש. נציג התאחדות בוני הארץ, עו"ד רונן בוקר, טען כי התקנות יגרמו לתוספת עלויות נכבדות, ראשית בתהליך שיוסיף זמן בהליך התכנון והאכלוס ושנית בדרישות לשינוי תכנון של בניין שלם בגלל דירה אחת. עוד הוא ציין כי התקנות הן רק לכאורה וולונטריות ולא ברור כיצד השוק יקבל אותן. "הציבור ישלם הרבה מעבר לעלות הזניחה של התועלת בחיסכון", אמר עו"ד בוקר. מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, איתן פרנס, אמר כי הדירוג חייב להיות חלק ממפרט מחייב למכירת דירת מגורים. הוא הוסיף, כי "לא יעלה על הדעת שזוג צעיר יקנה דירה ויקבל גיבנת אנרגטית שתעלה לו מאות שקלים יותר בחודש". עם זאת הוא ציין כי אי-אפשר לצפות מהקבלנים לממן תוספת שעולה אפילו שקל נוסף, והציע כי בנק ישראל יאפשר לרוכשי דירה ירוקה לקבל תוספת של 5% מעלותה במשכנתה. לדבריו, הדבר נהוג במקומות מסוימים בעולם מתוך הבנה כי מי שקונה דירה ירוקה הם לווים פחות מסוכנים, שיש להם יותר כסף בסוף החודש. לנוכח החשש לעליית מחירים הציעה ח"כ קרן ברק כי משרד האנרגיה ידווח לוועדה על יישום התקנות, כך שהדיווח הראשון יימסר לוועדה שנתיים לאחר הפעלתן, ולאחר הדיווח הראשון ימסרו עוד שלושה דיווחים לוועדה, אחת לשנה. "אין לוועדה שום כוונה להביא לעליית מחירי הדיור בכל דרך שהיא, אך אנחנו לא יודעים לעמוד כרגע על ההשפעות של התקנות על השוק", הסבירה ח"כ ברק. ח"כ כהנא תמך בהצעה והיא אושרה בוועדה. ח"כ ברק סיכמה את הדיון ובירכה על אישור התקנות. "אנחנו מתעקשים לוודא שהמחירים לא יעלו והחיסכון באנרגיה יוכיח את עצמו לטובת רוכשי הדירות", אמרה.