נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, פסלה את שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אברהם הימן, מלדון בנושא הריסת מבנה בלתי חוקי. חיות אומרת (יום ג', 23.6.20), כי הימן הביע דעה נחרצת בנושא בשלב מוקדם יותר של התיק, ובמקביל - לא נימק כראוי את אותה החלטה. פסילת שופט בידי נשיא בית המשפט העליון היא אירוע חריג; הרוב המכריע של בקשות אלו נדחות.
עיריית רמת גן הוציאה באוקטובר 2019 צו הריסה לבניין שבבעלות חברת הבנייה תל גנים, ברחוב תל חי שבעיר. בית המשפט לעניינים מקומיים דחה את ערעורה של תל גנים, היא ערערה למחוזי וביקשה לעכב את ביצוע ההריסה. בינואר השנה דחה הימן את הבקשה, באומרו:
"בטרם החלטה בבקשה זו עיינתי במסמכי התיק שבבית המשפט קמא. לאחר עיון במסמכים הללו מצאתי להפנות למושכלי יסוד שמא נשכחו. אין לבנות כמשמעות המושג בנייה בחוק, אלא בהיתר בנייה. תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה מורה אותנו תכלית ודרך ביצוע החוק. בנייה בלתי חוקית תיהרס. ככל העולה מהחלטת בית משפט קמא הנסמכת על מסמכי התיק, הרי שמדובר בבניה בלתי חוקית שיש להרוס".
כאשר החל בדיון בתיק שבועיים לאחר מכן, ביקשה החברה ש-הימן יפסול את עצמו בטענה שדעתו נעולה נגדה; במקביל עיכב בית המשפט העליון את ההריסה. הימן דחה את הבקשה באומרו, כי החלטתו הקודמת נבעה מהערכתו לפיה סיכויי הערעור נמוכים ביותר, ואין בכך כדי להביע את דעתו לגבי התיק העיקרי. עם זאת, הימן שב ואמר שברירת המחדל היא שלא לעכב ביצוע צווי הריסה, ושעל-פי ההיגיון של תל גנים - די בדחייה של בקשה לעיכוב ביצוע כדי לגבש עילת פסלות.
חיות קיבלה את ערעורה של תל גנים. היא מזכירה, כי פסיקה בסעד ביניים אינה מהווה עילת פסלות, אך הפעם המקרה שונה: "הקביעות שקבע המותב בהחלטתו בדחותו את הבקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, היו גורפות ונחרצות, וזאת מבלי שבית המשפט התייחס בהחלטה לסיכויי הערעור או למאזן הנוחות. הדברים מעוררים קושי בייחוד משום שהריסת הבנייה יוצרת מצב בלתי הפיך ומייתרת למעשה את הערעור. בכך אין כדי לומר כי בכל מקרה שבו מוגש ערעור על הריסת בניה יש להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, אך בהחלט מן הראוי כי החלטה הדוחה בקשה לעיכוב בנסיבות אלה תהא מפורטת ותבהיר את הטעמים לכך על-פי המבחנים הנוהגים עימנו בהקשר זה". את תל גנים ייצג עו"ד ליאור רוב, ואת העירייה - עו"ד רוני זלושינסקי.
