משטרת ישראל מפעילה מערכת סודית, המאפשרת לה לאסוף נתונים רבים על אזרחים, וזאת בלא הסדרה בחקיקה ובלא שהמערכת תירשם כנדרש כמאגר מידע. כך קובע (יום ד', 24.6.20) סגן נשיא בית המשפט לתעבורה בירושלים, נאיל מהנא.
מהנא מביע תמיהה מדוע המשטרה מנסה לשמור בסוד את קיומה של המערכת, שמידע עליה הוצג לו במעמד צד אחד. לדבריו, "מדובר במערכת בעלת חשיבות רבה לצורך ייעול עבודת המשטרה. אין ספק כי היא תורמת רבות לאכיפת החוק, על-ידי גילוי עבריינים והוכחת אשמתם, מניעה וסיכול של עבירות. עם זאת, מדובר במערכת שעוצמותיה הרבות מעלות חשש כי שימוש לא מבוקר בה עלול לגרום לפגיעה בזכויות יסוד לרבות בזכות לפרטיות".
מהנא מצטט תחקיר של אתר וואלה מן החודש שעבר, לפיו מדובר במצלמות חכמות
הפרוסות בכל רחבי הארץ, בניידות משטרה ועל עמודים, המזהות לוחיות רישוי של רכבים החולפים על פניה ומתעדות אותן בזמן אמת. על-פי התחקיר, המערכת מסוגלת להשוות את מספרי הרישוי לאלו של מכוניות גנובות ומכוניות שרשיונותיהן פקעו, והיא גם יכולה לשמור ללא מגבלת זמן את כלי הרכב שצילמה. מדבריו של מהנא עולה, כי התיאור בתחקיר זה היה מדויק.
לדברי מהנא, מדובר במאגר מידע החייב להירשם כחוק, שכן המשטרה קיבלה פטור מאחריות על פגיעה סבירה בפרטיות תוך כדי מילוי עבודתה - אך לא פטור מחובת רישום מאגרי מידע. "איסוף מידע רב שכזה בעל יכולות עוצמתיות מחייב הסדרה חקיקתית. הסדרה כזו יש בה כדי להבהיר בכללים ברורים את אופן השימוש במערכת, את הגורמים במשטרה שיהיו רשאים להיחשף למידע המופק ממנה, אבטחת המידע המצוי בה, דרכי שמירתו והגבלת הנגישות אליו תוך הקמת מערך המאשר הפקת הנתונים והגדרת הרשאים לעיין בו", מוסיף מהנא.
"חשיפת המידע לפני מאות או אלפי שוטרים, ללא כל בקרה בדבר המידה שבה הם זקוקים לו, אם בכלל, נראית בעיני בעייתית. הדבר עלול לעורר חשש לשימוש לא מבוקר שיש בו כדי לגרום לפגיעה בזכויות הפרט לרבות הזכות לפרטיות. במקרה זה הסיכון לפרטיות אינו תיאורטי. אין להטיל דופי ביושרם של המשרתים במשטרה, אולם ידוע כי כבר היו דברים מעולם של שימוש שלא כדין במאגרי מידע על-ידי שוטרים. המשטרה פעלה לא פעם לסילוק משורותיה שוטרים אשר הוטל ספק בטוהר מידותיהם", אומר מהנא. News1 מציין, כי פסקי דין משמעתיים רבים יחסית של המשטרה אכן עוסקים במי שחדרו שלא כדין למאגרי המידע שלה והשתמשו בהם לצרכים פרטיים.
מהנא מרחיב את הדיבור על הזכות החוקתית לפרטיות, ומזכיר שבית המשפט העליון כבר הביע את החשש מפני פגיעה בפרטיות הגובר ככל שבידי השלטון אמצעים מתוחכמים יותר. הוא מדגיש: "המשטרה עושה שימוש במערכת המופעלת על ידה ללא קבלת צו מבית המשפט. לא זו בלבד, המשטרה לא מציגה את הסמכות החוקית המאפשרת לה להשתמש במערכת זו באופן נרחב שכזה, כפי שנהוג ביחס למאגרים אחרים המוחזקים על ידה". הוא מציין את קיומם של נהלים אחרים למניעת פגיעה בפרטיות תוך שימוש באמצעים מתקדמים, ומביע תמיהה מדוע המשטרה לא טרחה להסדיר בצורה דומה את השימוש במערכת זו.
לדברי מהנא, המצב דומה לשימוש באמצעי האיכון של השב"כ בשל הקורונה, כאשר בג"ץ קבע שיש להסדירו בחוק. הוא דוחה את החשש שמא הסדרה שכזאת תאפשר לעבריינים להתחמק מן המערכת: זהו חשש הקיים בכל מערכת אכיפה, חזקה על המשטרה שתדע כיצד להתמודד איתו, ובוודאי שהדרך הראויה איננה "עשיית שימוש סודי במידע שמעלה חשש לפגיעה בזכויות יסוד".
מהנא דחה את בקשתו של איברהים דענא לחשוף בפניו את המערכת שהובילה לכך שהוא נתפס נוהג ללא רישיון. המשטרה הוציאה צו חיסיון על המערכת ומהנא החליט לכבד אותו, אם כי אומר שבעתיד החלטתו עשויה להיות שונה: "בשים לב לנסיבות הספציפיות של המקרה שבפני, לפיהן הנאשם 'נתפס בכף' נוהג ברכב בעת שהשוטרים הורו לו לעצור ושעה שנהיגתו אסורה, אינני מוצא מקום להתיר את החיסיון. אדגיש כי לו הנסיבות היו שונות, הייתה קמה לבית המשפט הזכות ואף החובה, להתיר את החיסיון".
מהנא הורה להעביר את פסק דינו לראש אגף התנועה, ניצב
אלון אריה; ליועצת המשפטית של המשטרה, תת-ניצב איילת אבישר; ולראש הרשות להגנת הפרטיות. את המשטרה ייצג עו"ד יוסי זכות, ואת דענא - עו"ד הישאם עומרי.
