שיעור האבטלה ב-36 מדינות המפותחות החברות בארגון OECD (ובהן ישראל) יגיע השנה לפחות ל-9.4%, לעומת 5.3% אשתקד. אם יהיה גל שני של הקורונה, תגיע האבטלה ל-12.6%. הארגון צופה (8.7.20), כי האבטלה תישאר גבוהה גם בשנה הבאה: 7.7% אם לא יהיה גל שני, ו-8.9% אם יהיה גל שני. התחזיות הוכנו לפני העלייה המחודשת במספר חולי הקורונה מאז תחילת חודש יוני, במיוחד בארה"ב.
שוק העבודה נפגע בצורה הקשה ביותר מאז השפל הגדול בשנות ה-30 של המאה הקודמת. כבר בחודשים הראשונים של הקורונה צנח מספר שעות התעסוקה בפועל במדינות הארגון ב-12.2%, לעומת 1.2% בחודשים הראשונים של המשבר הפיננסי ב-2008. עובדים רבים נשלחו לסגר, אחרים חלו או נכנסו לבידוד, וגם במקומות בהם לא הוכרז על סגר רשמי - נמנעו רבים מלהגיע למקומות עבודתם ומשימוש בתחבורה הציבורית.
OECD מסביר, כי משבר הקורונה ייחודי בכך שהוא פוגע הן בצד האספקה והן בצד הביקוש. מפעלים רבים נסגרו או צמצמו את פעילותם - ויש לזכור שהמגיפה החלה בסין, יצרנית מרכזית ביותר ברוב התחומים - ובמקביל הצטמצמו הקניות בשל ההישארות בבתים ובשל חוסר הוודאות הכלכלי. הן חברות שנאלצו להפסיק את פעילותן בשל הקורונה והן אלו שפעילותן נפגעה, צמצמו משמעותית את מספר העובדים - בין בפיטורים ובין בהוצאתם לחופשה ללא תשלום. חברות גם הקפיאו העסקת עובדים חדשים: בארה"ב ובאירופה צנח ב-35% מספר מודעות הדרושים שהתפרסמו באינטרנט בחודשים פברואר-מאי.
לדעת הארגון, בעת פתיחתה מחדש של הכלכלה חיוני למצוא את האיזון בין שמירה על בריאות העובדים לבין הבטחת היכולת לעבוד ולהתפרנס. על הממשלות להמשיך ולסייע למי שנפגעים כלכלית מן המשבר, לעודד את הפעילות הכלכלית ולהטיל מגבלות כאשר הן חיוניות. בהקשר זה, חשוב לטפל בחוסר השוויון בסיוע, הגורם לכך שעובדים מוחלשים ממילא, נמצאים כעת בסיכון גובר של ירידה אל מתחת לקו העוני. בין העובדים המוחלשים מונה OECD את העצמאים, מי שסיימו השנה את לימודיהם (ויתקשו למצוא עבודה בטווח הקרוב) ועובדים צעירים (הסופגים את המשבר הגדול השני בתריסר שנים). גם נשים נפגעות יותר מאשר במשבר הקודם, בשל סגירת בתי הספר ומעונות היום.
OECD מציין, כי כמחצית מכלל העובדים מועסקים במשרות המחייבות הגעה פיזית למקום העבודה, ולכן יש לתת עדיפות לשמירה על בטחונם הבריאותי. הארגון ממליץ להשתמש בכלי של חופשות מחלה בתשלום כדי לאפשר לעובדים להתרחק ממוקדי סיכון להידבקות, וגם לסגור פערים הקיימים בכמה מן המדינות בתחום הזכאות להטבה זו. בתחום ההכשרה המקצועית, סבור OECD, יש להתמקד במקצועות חיוניים לטווח הבינוני והארוך, העלולים להימחק בשל הקורונה, תוך השתתפות חלקית של הממשלות בהוצאות ההכשרה של המגזר העסקי.
ההיקף והזכאות של דמי האבטלה יצטרכו להיבחן ככל שהמשבר מתארך. אם תימשך החולשה בשוק העבודה, אומר הארגון, תהיה הצדקה להרחבת דמי האבטלה, כדי למנוע גלישה של המובטלים לקצבאות המיועדות לשכבות החלשות (כמו השלמת הכנסה). יש לבחון את התוכניות שהופעלו בשלבים הראשונים של המשבר, כדי להבטיח שהסיוע ניתן למי שזקוקים לו ביותר.
כמו-כן, יש לסייע למובטלים למצוא עבודה. שירותי תעסוקה ציבוריים ופרטיים צריכים לשדרג את יכולותיהם ולעשות שימוש נרחב יותר בכלים דיגיטליים, בלא לוותר על מפגשים עם מי שכלים אלו זרים להם. הכשרה פיזית ואינטרנטית יכולה לסייע למובטלים, כדי למצוא תעסוקה במגזרים בהם קיים ביקוש לעובדים. סובסידיות למעסיקים, במיוחד להעסקת עובדים בדרגים נמוכים, יכולות לסייע ביצירת משרות - מציין OECD.
על הממשלות לפעול במהירות כדי להבטיח שהצעירים ישמרו על קשריהם עם שוק העבודה. תמיכה בחברות המציעות משרות או התמחות לצעירים, הוכחה כיעילה ביצירת מקומות תעסוקה, מוסיף הארגון. קיימת חשיבות רבה בפנייה יזומה אל הצעירים שאיבדו את עבודתם או אינם מוצאים משרה עם סיום לימודיהם. תוכניות המבטיחות עבודה במשרה חלקית או משרות של מתמחים, יכולות להבטיח שאף צעיר לא יישאר מחוסר עזרה במשבר הנוכחי.