בית המשפט העליון קובע סופית:
תמיר קליסקי לא יוחזר ללהקת אתניקס. הלהקה תשלם לו 10% מהכנסותיה נטו מהופעות, ולפחות 2,000 שקל לכל הופעה לתקופה שעד סיום חברותו בה. השופט
ניל הנדל דחה (יום ה', 9.7.20) את ערעורו של קליסקי ואימץ במלואו את פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
מגן אלטוביה, מחודש אפריל אשתקד.
הנדל אומר: "הצדדים חתמו על הסכם. הסכם זה מחייבם. בית המשפט המחוזי צעד בדרך זו, ופירש את ההסכם על-פי לשונו ותכליתו. בסוגיות הרלוונטיות, ההסכם ופסיקת בית המשפט ברורים ומדברים בעד עצמם. לא נפלה בפסק הדין טעות בממצאי עובדה או משפט, ואף לא בקשר ביניהם".
קליסקי ואחיו דרור קליסקי ביקשו מבית המשפט באוקטובר 2016 לבטל את הודעתה של אתניקס על השעייתו של תמיר, שהיה הקלדן שלה. הלהקה נימקה את ההחלטה בכך שקליסקי העלה טענות ודרישות בלתי נכונות ובלתי מוצדקות, כולל לגבי אופן ניהולה.
אלטוביה קבע, כי חברי הלהקה - זאב נחמה, גל הדני ויורם פויזנר - היו זכאים לנקוט צעד זה על-פי ההסכם שנחתם בין הארבעה בשנת 2012. אז סוכם, כי דרור קלינסקי (שהיה מנהל הלהקה) יחדל מלפעול עבור אתניקס; תמיר יהיה רשאי להופיע גם שלא במסגרתה; נקבעה תמורת שיקבל תמורת הופעותיה; ושניתן יהיה להוציאו ממנה בצורה חד-צדדית. לדברי אלטוביה, הצדדים פעלו על-פי הסכם זה, הוא מחייב ולכן ניתן היה לסלק את קליסקי. ההסכם גם הבהיר שסימני המסחר יישארו בבעלות שולטן (שבמניותיה מחזיקות בחלקים שווים תמיר קליסקי, דרור קליסקי וזאב נחמה), ולכן נדחתה תביעתו של קליסקי לאסור על יתר חברי הלהקה להשתמש בהם.
לאחר שקבע שהסכם 2012 נמצא בתוקף, אימץ אלטוביה גם את מנגנון התשלום לתמיר קליסקי שנקבע בו. הוא העיר, כי אינו מוצא למקום להתייחס לטענות ההדדיות של הצדדים על התנהגותם לפני הסכסוך ובמהלכו, או לקבוע ממצאי מהימנות לגביהם. השופטים
דפנה ברק-ארז ו
עופר גרוסקופף הסכימו עם הנדל. את קליסקי ייצג עו"ד אילן דסאו, ואת חברי הלהקה - עו"ד
אוהד מחרז.
