נדחתה סופית תביעת קהלת נגד ההסתדרות

בית המשפט העליון דחה סופית (יום ב', 13.7.20) את הבקשה שיזם פורום קהלת לאשר תביעה ייצוגית בסך 4.7 מיליארד שקל נגד ההסתדרות. הסיבה: לא ניתן כלל להגיש בקשה שכזאת, ככל שמדובר בטענה לפעילות עסקית פסולה. עם זאת, בית המשפט הותיר פתוחה את האפשרות להגיש תביעה בעילה של גביית כספים שלא כדין בידי רשות. בבקשה נטען, כי ההסתדרות גובה מחבריה דמי חבר בסכום העולה על זה המירבי שהיא רשאית לגבות, וכי היא גובה דמי טיפול גם ממי שאינם חבריה וזאת ללא הסמכה בחוק. הפורום טען, כי ההסתדרות מהווה עוסק ביחסיה מול חבריה, ולכן ניתן להגיש נגדה בקשה לתביעה ייצוגית. ההסתדרות ביקשה לדחות על הסף את הבקשה באומרה, כי הנושא מצוי בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה, וכי בכל מקרה - לא ניתן להגיש בגינו בקשה לתביעה ייצוגית. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת גילה כנפי-שטייניץ) דחתה באפריל 2019 את עמדת ההסתדרות לגבי הסמכות לדון בתביעה, אך קיבלה אותה לגבי גוף התביעה. לדבריה, פסיקת בית המשפט העליון מוליכה למסקנה, כי גם אם מקובל להגיש לבית הדין לעבודה תביעות הנוגעות לארגוני עובדים - אין המדובר בסמכות בלעדית של ערכאה זו. אולם ההסתדרות אינה עוסק וחבריה אינם לקוחות, והבקשה הנוכחית עוסקת בליבת פעילותה כארגון עובדים ולא בשירותים עסקיים נלווים שהיא נותנת לחבריה. לכן, אין כלל מקום להגיש את הבקשה לייצוגית נגדה. השופטים מני מזוז, ג'ורג' קרא ויעל וילנר אימצו במלואו את פסק הדין של כנפי-שטייניץ. הם העירו, כי אין לשלול את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעה של עובד נגד ארגון עובדים בנוגע לגביית דמי חבר או דמי טיפול. עוד אמרו, כי פסק דינם אינו מהווה הבעת דעה בשאלה האם ניתן להגיש בקשה מחודשת בעילה של גבייה פסולה בידי רשות. אמיר וייטמן ושלומית קפלן, אשר הגישו בפועל את הבקשה, חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את וייטמן וקפלן ייצגו עוה"ד מאיר בוחניק ואריאל ארליך, ואת ההסתדרות - עוה"ד יחיאל שמיר ויפתח הלינג.