ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות ח"כ יעקב אשר, סיימה (יום ד', 22.7.20) את הקראת סעיפי "חוק הקורונה הגדול" (חוק המסגרת), המסמיך את הממשלה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה ולהתקין תקנות לשם הטלת הגבלות על פעילות הציבור במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים בהתאם לתחומים שהוסדרו תחילה בתקנות שעת החירום.
מרגע שיאושר החוק תינתן תקופת מעבר של שבועיים לממשלה לגבש תקנות שיותקנו מכוחו ובסיומה יפקעו התקנות לשעת חירום שהוארכו בחוקים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-10.8.20.
לפי הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), המכונה "חוק הקורונה הגדול", הממשלה תוסמך להכריז על מצב חירום בשל הקורונה, אם שוכנעה כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות רחבה נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור אם לא יינקטו פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה". זאת, לאחר שהונחה בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית של משרד הבריאות בעניין.
במקרים חריגים ההכרזה תיכנס לתוקף מידי גם בטרם פרסומה ברשומות. ביום תחילת החוק יראו כאילו ניתנה כבר הכרזה על מצב חירום שתוקפה 45 יום והממשלה, באישור ועדת החוקה, רשאית להאריך את ההכרזה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 יום כל אחת עד תום הוראת השעה (30.6.21). הכנסת רשאית לבטל את ההכרזה; הממשלה חייבת לבטלה אם חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות אותה.
ביחס לסמכות הממשלה להתקין את התקנות נקבע כי הממשלה תוסמך להתקין תקנות רק בעת הכרזה על מצב החירום בשל קורונה. בתקנות ניתן יהיה לקבוע מגבלות בתחומי החיים השונים - על התנהלותו של הפרט (במרחב הפרטי שלו, כולל בבית מגוריו וברכבו הפרטי, ובמרחב הציבורי), על בתי עסק, פעילויות הפתוחות לציבור, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך, מסגרות רווחה, ועל התחבורה הציבורית. תוקפן של התקנות לא יעלה על 28 ימים ובמקרה של תקנות הגבלת הפעילות במרחב הפרטי והציבורי תוקפן לא יעלה על 14 ימים. הממשלה תוסמך להאריכן לתקופות נוספות אלו עד תום הוראת השעה ובלבד שההכרזה על מצב החירום קורונה בתוקף.
התקנות שאותן תהיה הממשלה רשאית להתקין יחייבו אישור מראש של ועדת החוקה או הוועדות האחרות שהתקנות בתחום סמכותן. אם הוועדה לא קיבלה החלטה בתום 24 שעות ייכנסו התקנות לתוקפן והיא תוכל לאשר אותן או לדחות אותן בפרק זמן של שבוע או שבועיים בהתאם לסוג ההגבלות שבהן. אם לא קיבלה הוועדה החלטה יובאו התקנות למליאת הכנסת. לדרישת הוועדה, התקנות יונחו על שולחן הוועדות בכנסת בליווי התשתית העובדתית שעמדה בבסיס התקנתן.
נושאי הכרזת מצב החירום וביטולה וכן התקנת התקנות בנוגע להגבלת המרחב הפרטי והציבורי יובאו לוועדת החוקה ושאר התקנות יובאו לוועדות החינוך, העבודה והרווחה, ועדת הכלכלה או ועדה אחרת שוועדת הכנסת תקבע בהתאם לתחום בו עוסקות התקנות.
עוד לפי המוצע, אם ועדה של הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין התקנות, יינתן פרק זמן נוסף שבמסגרתו תוכל מליאת הכנסת לאשרן, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בעניין- יפקע תוקף התקנות. לפי המבחן שנקבע להתקנת התקנות - על הממשלה להשתכנע כי הן דרושות לשם "מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה, צמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון". התקנתן כפופה גם למידתיות כך שהן יותקנו רק לתקופה ובמידה הדרושות ולאחר שנשקלו חלופות וההשפעות על המשק.
במהלך דיוני הוועדה נקבע כי התקנות להגבלת הפעילות במרחב הציבורי בעניין שמירת מרחק והגבלה על התקהלות במרחב ציבורי לא יוכלו למנוע קיום הפגנות, תפילות וטקסים דתיים אך הממשלה רשאית לקבוע תנאים לקיומם. כמו-כן, לבקשת הוועדה נוספה דרישת חיוניות בהגבלת כניסה של אדם נוסף מלבד המתגוררים במקום המגורים. בהתקנת הגבלות פעילות במוסדות חינוך הבהירה הוועדה כי תינתן תשומת לב לחשיבות המשך פעילותם של מוסדות לילדים בגילים המחייבים השגחת הורים. כמו-כן עמדה הוועדה על כך שסגירת מוסד או חלקו במקרה בו שהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה, לא תעלה על 72 שעות ובמקרים מיוחדים על 120 שעות לצורך חקירה אפידמיולוגית או מניעת הדבקה.
לאור הערות הוועדה והחשש מאופן הפעלת סמכויות האכיפה נקבע בחוק כי תוקם מנהלת אכיפה ארצית במשטרת ישראל, שתקבע את מדיניות האכיפה בדגש על אוכלוסיות מיוחדות ועל האפשרות להימנע מהטלת קנס.
הוועדה הפחיתה את סכומי הקנסות המנהליים לעסקים קטנים בשל פתיחת עסק באזור מוגבל בניגוד להגבלות, כך שעסק עד 5 עובדים הקנס יעמוד על 2,000 שקל, בין 5 ל-50 עובדים - 4,000 שקל ומעל 50 עובדים- 6,000 שקל.
