חנות איקאה באשתאול תמשיך לפעול עד להכרעה בעתירת מתכננת מחוז ירושלים, המבקשת לאטום רבע ממנה בטענה לבנייה בלתי חוקית. שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, דחתה (יום ד', 22.7.20) את ערעורה של המתכננת, שירה תלמי-באבי, על החלטה זהה שקיבל בחודש שעבר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלכסנדר רון.
החנות משתרעת על שטח של 25,000 מ"ר, ולטענתה של תלמי-באבי - כ-9,000 מ"ר נבנו בחריגה מהיתר הבנייה. היא ביקשה לאסור זמנית על איקאה להשתמש ב-3,000 מ"ר מן החנות, עד להכרעה בעתירה העיקרית. רון דחה את הבקשה לצו ביניים באומרו, כי לא ניתן להתעלם מכך שהחנות כשלעצמה פועלת על יסוד היתר בנייה ורשיון עסק. המתכננת פנתה לבית המשפט רק כאשר ההיתר ניתן והבנייה הושלמה, מה שמהווה שיהוי ממשי. הסגירה הזמנית תפגע מהותית באיקאה ובעובדיה, אך הימנעות ממנה לא תפגע בסעד העיקרי שמבקשת המתכננת: סגירה ואטימה של החלק הבלתי חוקי לטענתה.
ברק-ארז מסכימה עם רון: "בית המשפט המחוזי צדק בקובעו כי שיקולי מאזן הנוחות מכריעים את הכף ונוטים אל עבר דחיית הבקשה. על כן, לא ראיתי להתערב בהחלטתו. מהתשובות שהוגשו עולה, כי מתן צו בשלב הנוכחי עלול לגרום לנזקים כבדים, ובכלל זה לצדדים שלישיים ובהם עובדים וספקים שהחלו זה מכבר את עבודתם לאחר הכשרה והמתנה ממושכת. כפי שסבר בית המשפט המחוזי, בנסיבות הייחודיות של המקרה דנן מדובר בשיקול מכריע, בשים לב לכך שהוצאו היתרי בנייה מכוח תוכניות שאושרו, ומבלי לנקוט עמדה באשר לחוקיותם".
ברק-ארז מוסיפה: "חרף העובדה שהאופי 'המתגלגל' של מתן האישורים לקידומו של הפרויקט ראוי לבחינה, הרי שבשלב הנוכחי הטענות המהותיות העומדות ביסוד הדברים הן מורכבות. בפנינו ניצבת התנגשות חזיתית בין עמדותיהן של רשויות התכנון. אכן, הבדלי גישות וזוויות מבט של ועדה מקומית וועדה מחוזית אינם בלתי שכיחים. אולם, לכך נוספת המורכבות הנובעת מכך שוועדת הערר שנקודת המוצא שלה אינה 'מקומית' מצדדת דווקא בגישתה של הוועדה המקומית. במצב דברים זה, נקיטת עמדה לגוף הדברים אינה יאה לשלב הנוכחי, וכך נותר מאזן הנוחות כשיקול המכריע". היא הביעה תקווה, כי רון יוכל לדון בהקדם בתיק העיקרי.
