ועדת הכלכלה המליצה לרשות המיסים להוציא לקבוצת כי"ל שומה דחופה על התמלוגים שהיא צריכה לשלם למדינה. זאת, בשל אי-הסכמות שיש ביחס לסכום שהחברה צריכה לשלם בגין שימוש במשאבי הטבע של המדינה. בדיון קרא (יום ב', 27.7.20) יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, להתנות את השתתפות כי"ל במכרז על זיכיון מפעלי ים המלח הצפוי להתקיים בעוד כעשור - בתשלום כל חובותיה למדינה.
"מדינת ישראל לא התברכה בהרבה אוצרות טבע, אך מהמעט שיש לנו צריכים להתנהל בחוכמה ואם מנצלים אוצרות טבע הציבור מצפה את הגמול שיבטא שמשאבי הטבע הם שלו ומי שמשתמש בהם צריך לשלם לציבור ולפצות על הפגיעה בהם. הכנסת חוקקה בוועדת הכספים את חוק מיסוי משאבי טבע, חוק ששינסקי, ובהמשך אישרה תיקונים נוספים, מה שנקרא ששינסקי 2, שקבע שיש לשלם מס מיוחד עבור שימוש במשאבי הטבע", ציין יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי. לדבריו, נכון להיום לא שולם ולו שקל אחד בעקבות תיקון חקיקה זה. "חמש שנים אחרי התיקון רשות המיסים לא מגיעה למסקנה אם צריך לשלם או לא והמחלוקת נסובה סביב צורת ההתחשבנות, כולי תקווה שאחרי הדיון הדברים יתבהרו והציבור יקבל תשובות ברורות", אמר.
בתום הדיון אמר היו"ר מרגי כי "הוועדה ממליצה לרשות המיסים להוציא בדחיפות את שומת משאבי הטבע לגביית המיסים, במיוחד על-רקע תקופת הקורונה המכבידה על אוצר המדינה. הוועדה ממליצה למשרד האוצר כי תנאי הסף להגשת מועמדות במכרז החדש, במקום זה המסתיים ב-2030, יהיה הסדרת החובות למדינה טרם המכרז. הוועדה שמחה לשמוע שמבחינת רשות המיסים אין מחלוקת ואין חוסר ידיעה איך לחשב את ערך הרכוש, ונאמר בצורה חד-משמעית כי מדובר בערך הרכוש שהופיע בספרי החברה בעת החקיקה".
פרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש "ועדת ששינסקי 2" שהמליצה על מיסוי מיוחד עבור שימוש במשאבי טבע, ציין בדיון כי כי"ל הוציאה דוחות לפיהם הוויכוח שווה 200 מיליון דולר. "אני מעריך שזה בחסר", העיר והוסיף כי בדוח הוערכו נכסים בשווי של 4.6 מיליארד דולר, אחכ עלה השווי ל-6 מיליארד דולר ועכשיו הנכסים מוערכים בשני מיליארד שקל. "על זה הוויכוח. ברשות המיסים נחושים לגבות את מה שלדעתם נכון. יש ויכוח בין רשות המיסים לכי"ל וזה יכול להימשך הרבה זמן. הזיכיון על מפעלי ים המלח מסתיים ב-2030, עומד לצאת מכרז ואני מציע שיהיה כתוב במכרז, שלכי"ל יש בו יתרון מובנה וזכות סירוב, שמועמד שמגיש מועמדות צריך לבוא בידיים נקיות. ליישב מחלוקת עם המדינה לפני הגשת מועמדות זה התמריץ הטוב ביותר", אמר.
מנגד, טען סמנכ"ל הכספים של כי"ל, קובי אלטמן, כי הקבוצה שילמה 300 מיליון שקל בשנה אחרונה ו-400 מיליון שקל בעשור האחרון. "הנדבך השלישי הוא מס נוסף, אם יהיו רווחי יתר. אנחנו עובדים בשקיפות מלאה מול רשות המיסים וכל הנתונים שעלו בדיונים מגיעים מהדוחות הכספיים שלנו. החברה הגישה במשך 4 שנים את דוחות מס משאבי היתר ועמלנו ליישם את החוק ככתבו וכלשונו", אמר.
