ועדת הכלכלה החלה (יום ג', 4.8.20 להכין לקריאה ראשונה שתי הצעות לתיקון פקודת הכלבת, של ח"כ שרן השכל וח"כ מיקי חיימוביץ', העוסקות בבידוד בעלי חיים. היו"ר יעקב מרגי אמר בפתח הישיבה כי בכוונתו לקיים דיון כללי בהצעה בשלב זה, והוסיף כי משרד החקלאות מתכוון להביא הצעת חוק ממשלתית בעניין בשבועות הקרובים. לאחר שבמהלך הדיון נשמעה תמיכה גורפת בהצעה לאפשר הסגר בית הודיע היו"ר מרגי כי בכוונתו להצביע על אישור הצעות החוק לקריאה ראשונה כבר בשבוע הבא.
ח"כ שרן השכל הציגה את הצעתה ואמרה כי פקודת הכלבת שבתוף כיום היא מימי המנדט הבריטי, והייתה צריכה להיות מתוקנת כבר לפני עשרות שנים. "יש פה עוול שנעשה לאזרחים ולבעלי החיים. נעשה עוול לכלבים שמתים בכלביות או עוברים טראומה קשה", אמרה. חיימוביץ אף ציינה כי הפקודה המנדטורית היא משנת 1934 והיא אנכרוניסטית, לא מתאימה לימנו וגורמת לצער בעלי חיים. לדבריה, ההצעות לוקחות בחשבון את בריאות הציבור ואין בהן סכנה, אלא היגיון וחמלה.
כיום מחויב בעליו של בעל חיים שנשך להעבירו להסגר במכלאה עירונית למשך 10 ימים, על-מנת לשלול אפשרות שהוא חולה בכלבת. לפי התיקון המוצע, בעל חיים שחוסן כראוי במהלך השנה שקדמה לאירוע לא יילקח לבידוד אם בעליו הציג בפני וטרינר עירוני בדיקה, שהתקיימה 10 ימים לאחר הנשיכה, שתוצאתה שלילית לכלבת. עוד מוצע לקבוע כי כלב שנכלא בבידוד ולא נאסף לאחר תום התקופה יימסר לאימוץ, ורק אם הדבר לא אפשרי מותר יהיה להמיתו. כמו-כן מוצע להגביל את האפשרות על המתת בעלי חיים, רק לבעלי חיים שצפויים להעביר כלבת ולא במצבים אחרים.
הממונה על חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות, ד"ר דגנית בן דב, אמרה כי המשרד מסכים לחלקים גדולים בהצעות וסבור שיש דברים נוספים שצריך לתקן בפקודת הכלבת. היא הוסיפה, כי "99% מהעבודה על הצעת החוק הממשלתית כבר נעשתה, וצריך לקדם את המכלול. את תצפית הבית צריך לקבוע בתקנות, ואי אפשר להסתפק רק בכך שהכלב מחוסן כי אף חיסון הוא לא מכסה במאה אחוז וכי מכלבת מתים. התנאים לתצפית בית צריכים להיות יותר רחבים".
יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, טל גלבוע, אמרה כי משרד ראש הממשלה תומך בשתי הצעות החוק. היא הזכירה כי הצעת החוק של ח"כ השכל הגיעה לאחר שח"כ השכל ננשכה על-ידי כלבת ראש הממשלה, קאיה, ואמרה כי מקרי הכלבת כמעט ולא נראים בכלבים מחוסנים.
יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות, ד"ר אבי צרפתי, אמר כי הכלבת קטלנית והורגת ב-100% מהמקרים לאחר הידבקות. הוא הזכיר כי מדי פעם יש התפרצויות של כלבת בישראל, כמו ב-2017-2018, ולכן אמר כי נכון יהיה לקדם בצורה מבוקרת ומסודרת את האפשרות לתצפית בית.
היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, נועה בן אריה, אמרה כי הסגר בית זו חלופה ראויה להסגר ברשויות ומהלך מבורך. עם זאת, בן אריה התנגדה להצעה שלא לאפשר לרשויות לבצע המתה של כלבים שלאחר ההסגר לא נמצא להם פתרון, לא ניתן להחזיר אותם לבעליהם או למסור אותם לאימוץ. לדבריה, כ-85% מהכלבים שמגיעים להסגר בשל הכלבת הם כלבים משוטטים, בעוד רק 15% הם כלבים שיש להם בעלים.
בדיון נשמעה תמיכה בהצעה החוק מצד רבים. יו"ר איגוד הרופאים הווטרינריים לחיות הבית, ד"ר חיליק מרום, אמר כי התמריץ להצעות החוק הממשלתיות הן ההצעות הפרטיות, והוסיף כי מבחינה רפואית הצעות החוק אינן מסכנות. וטרינר העיר של תל אביב, צבי גלין, אמר כי הוא תומך בתיקונים הצורה מוחלטת ומבקש לקבל אותם לאלתר, שכן כל יום שעובר גורם סלב לכלבים ולמשפחות. עו"ד שגיב לוי, המתמחה בדיני בעלי חיים, הוסיף כי "כיום יש בזאר טורקי. הווטרינרים הראשיים טוענים שאין להם שיקול דעת וכל כלב שעשה טעות נכנס להסגר". מנכ"ל ארגון צער בעלי חיים, יובל נבון, אמר כי כלב שננטש עובר טראומה בשבועיים הראשונים, שלעיתים היא בלתי הפיכה ולעיתים הדבר מנוצל במסגרת סכסוכי שכנים.
לאור הדברים שנשמעו הציע היו"ר מרגי לקדם את הצעת החוק לקראת אישורה לקריאה ראשונה, וביקש את הסכמת משרד החקלאות לקדמה עוד לפני שתושלם העבודה על ההצעה הממשלתית. בעקבות הסכמת המשרד אישרה הוועדה למזג את הצעת החוק של ח"כ השכל עם הצעת החוק של ח"כ חיימוביץ'. לאחר מכן הודיע היו"ר מרגי כי בכוונתו להעלות את ההצעות לאישור לקריאה ראשונה כבר בתקופה הקרובה, בהתאם לנוסח שיהיה מוסכם גם על משרד החקלאות.
