הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, קיימה (חיום ג', 11.8.20) ישיבה בעקבות דוח המבקר האחרון על מערכת הביטחון שבו נכתב בפרק מיוחד ביקורת על היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית. על-פי הדוח, צפוי קיטון ניכר במקורות השקליים הפנויים העומדים לרשות מעהב"ט בעיקר משנת 2025, ומשרד הביטחון טרם בחן מהן ההשלכות האפשריות של קיטון זה על העצמאות הייצורית בארץ ועל התעצמות צה"ל ומידת הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "ארבע שנים חלפו מאז חתימת הסכם הסיוע עם ארה"ב, ומעט מאוד השתנה. משרדי הביטחון והאוצר לא מקיימים דיון של ממש על ההשלכות של קיצוץ של מיליארדים בתקציב הרכש השקלי, ובזמן הזה חברות קטנות ובינוניות כבר מרגישות את ההשפעה. אם לא יתעוררו בממשלה, אלפי עובדים בפריפריה יאבדו את עבודתם, ידע ביטחוני חיוני יאבד ובעת חירום נמצא את עצמנו ללא אספקה חיונית.
ספיר איפרגן, מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מסרה בדיון כי צוות שהוקם בכדי לבחון את השפעת מזכר ההבנות על התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות, העלה כי לא צפויה השפעה מקרו כלכלית על המשק. ע"פ נתונים שהוצגו בטבלה בוועדה, אמרה איפרגן כי ביטול ההמרות לא צפוי להוביל לפגיעה משקית וכי ההשפעה על המשק - מזערית. לדבריה, החברות הגדולות אינן צפויות להיפגע בשל יכולתן לעמוד בתנאים הנדרשים מרכש בדולר סיוע, ולא צפוי "שוק" בשוק העבודה עקב ציפיות התעשיות בשל המתווה הידוע עשור מראש, אלא תהליך של "החלקה" - לכל היותר עובד שפרש מחמת זקנה לא יוחלף בעובד חדש.במצגת נכתב כי, "התרחיש החמור שתואר על-ידי משרד הביטחון נשען על הנחה מרכזית שגויה - התרחיש המתואר הוא תרחיש בו התקציב השקלי של משרד הביטחון בשנת 2028 יקטן במיליארדי שקלים ביחס לתקציב השקלי בשנת 2018.
איתן מנדל, מנהל חטיבת תעשיות בהתאחדות התעשיינים אמר בוועדה כי התעשיות הביטחוניות, היה להם צבר הזמנות בתחילת הדרך וכיום הצבר קטן משמעותית ומדברים על כ-20 אחוז פיטורים, "מדובר ב-60 אלף עובדים שרובם נמצאים בפריפריה. אנחנו לא קולטים עובדים ולא משקיעים בתשתיות ייצור. אם העוגן של משרד הביטחון לא יהיה אצלנו, נתקשה לספק ביקושים לסקטור האזרחי. מאמינים שיש פתרון בהסרת חסימה על חברות ישראליות בארצות הברית. כיום, המשלחת הישראלית רוכשת בארה"ב מוצרים אמריקנים שיש בהם תכולה ישראלית ובזה מתבצע חלוקה שהתכולה הישראלית נעשית בשקליים - אנחנו צריכים להוביל לכך שבכל מור שכזה גם התכולה הישראלית תשולם בדולרים וככה החלק השקלי ייוותר לתעשיה הישראלית נטו.ראש ממשלת הודו עדכן שכל המכרזים עד 25 מיליון דולר ייסגרו אך ורק ליצרנים מקומיים - אנחנו מבקשים שמממשלת ישראל תעשה את אותו מעשה שקיים בעוד מקומות בעולם. זהו צו השעה. משרד הביטחון מוגבל בתקציב השקלי להזמין רכש מכאן וחייב להיפתח הסכר הזה".
הבעיה שכבר זה עתה חווים" מנהלי חברות בתעשיה הביטחונית אמרו בדיון כי דוח המבקר חוזה את הבעיה שהם כבר זה עתה חווים, כאשר חלק ניכר מרכש הסיוע צריך להיות בדולרים, ומה שנותר להם בשקליים - לא יכול לבוא אצלם לידי מימוש.
עמיר ניר, יו"ר פורום יצרני המרכבה והרק"ם וסמנכ"ל אלביט, אמר בדיון כי התעשיות הביטחוניות נמצאו באי ודאות, "המספרים של המפעלים שנסגרים הלכים וגדלים בתעשיות הקטנות. מספר גדול של חברות אף שוקלת את צעדים אלו בימים כאלו. וזה דווקא בפריפריה ושם יש לכך משמעות נוספת. אין לחברות האלו רוח נשימה כלכלית כדי להשקיע בעתיד והם באי ודאות. החברות הקטנות והבינוניות לא יודעות לממש הזמנות מכספי סיוע משום שמדובר בניירת סבוכה, משכי זמן ארוכים ותנאים מורכבים שאין לתעשיות האלו את היכולת להתמודד בזה".
טל דקל מנכ"ל חברת תגל - תעשיות צבאיות: "קו הייצור לא יוכל לשרוד - התחלנו את השנה עם 90 עובדים במהלך הקורונה הצטמצמנו ל-76 וחודש הבא נרד ל-72 עובדים. כרגע יש לנו עוד חודשיים שלושה הזמנות ממשרד הביטחון - שאריות של הזמנות קדומות, ומנגד החלק האזרחי יורד באופן משמעותי כעת. זה מאלץ אותנו לעשות פעולות דרסטיות. ללא עזרה ממנהל הרכש להזמנות עתידיות, ספק אם נוכל לסיים את השנה הזו".
זיוה אייגר מנהלת הרשפ"ת במשרד הכלכלה אמרה בדיון: "מדובר בקטר טכנולוגי של התעשיה במדינת ישראל ויש צורך לבחון את העצמאות והרציפות של ייצור ביטחוני בישראל וכמובן הפעילות הכלכלית של יצוא תעשיה ביטחונית. המכה היא מכל הכיוונים. אני שומעת על מפעלים שנסגרים אצלנו כדי לפתוח קווי ייצור בארה"ב וזו מציאות הזויה. אנו הולכים להדק את שיתוף הפעולה עם משרד הביטחון כדי לנסות להיכנס בשלב כמה שיותר מוקדם כדי לחשוף לתעשיות האמריקניות מה הן יכולות לממש בישראל. מנסים לעשות את אותם החיבורים לתעשיות קטנות ובינוניות, אבל צריך להיות עוד מהלכים במקביל ואפשר לחייב במכרזים כאלה תנאים שונים לשפר את העמדה של התעשיות הקטנות".
