דירות ישנות ורכזות שלא מתפקדות, אלו חלק מהתנאים איתן בנות שרות לאומי מתמודדות, אך היום (ד', 12.8.20) דנה ועדת העלייה והקליטה בתנאיהן של הבנות-העולות המשרתות במסגרת זו.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, הדגיש כי כ-150 בנות עולות לארץ מדי שנה על-מנת לשרת במסגרת השרות הלאומי. מרבית המתנדבות מארה"ב ומצרפת, אך הן מופלות לרעה לעומת החיילים הבודדים. להבדיל מחיילים בודדים, בנות השירות הלאומי אינן זוכות להכרה ממסדית ולהטבות. ביטן סיפר רק לאחרונה פעל מול רשות האוכלוסין וההגירה, לאשר הגעתם של הורי מתנדבות השירות הלאומי לביקור בארץ, בתקופת הקורונה, בדומה לאפשרות ביקורי הורי החיילים הבודדים בישראל. לדבריו, טרם קיימת חובת העברת מידע בין רשות השירות הלאומי-אזרחי למשרד הקליטה, כפי הקיים בין משרד הקליטה לצה"ל לגבי חיילים בודדים עולים.
ביטן דרש כי המוסדות בהן הבנות מתנדבות ידאגו לאירוחן הראוי בשבתות ובחגים, ולהסדיר בהקדם את התקנות המסדירות את מעמד בנות השירות העולות. בנוסף, דרש ביטן לקבל דוח על פעילותן ותפקודן של רכזות השירות.
הד"ר אילה אליהו, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, סיפרה על עיכוב לעיתים במתן הפטור משירות צבאי, שהוא תנאי להתנדבות בשירות הלאומי.
לדברי עולה מלונדון המתנדבת במד"א, "עליתי לארץ כדי לתרום למדינה בדרך הכי טובה. שיפרתי במיוחד את העברית, למרות הקושי בעבודה השוטפת". היא סיפרה כי בחופשת פסח האחרונה היא נדרשה לפנות את דירתה, למרות שאין להם משפחה בארץ ומקום להתגורר בו בחופשות.
עולה מקוסטה-ריקה המתנדבת בשערי צדק סיפרה כי "החלום וכל החיים היו לעלות לארץ ולאהוב את המדינה. אני גאה בעבודתי, ועובדות יותר מהנדרש". היא סיפרה על מגורים בדירה עם 11 בנות נוספות, ללא שירותים ומקלחת תקינים, וחוסר-מקום לחפצים פרטים.
ראובן פינסקי, מנהל הרשות, טען כי במשך שבועיים בחופשות יש לשפץ את הדירות, ולסייד אותן מחדש ולרשות אין מערכת נדבנית כמו שיש לחיילים-בודדים. לדבריו, אסור להטיל את ההפרש בין התעריף הנדרש לבין זה המועבר ע"י הגוף המפעיל. ההפרש חייב להיות ממומן ומסובסד ע"י המדינה - ולא ע"י הגוף המפעיל. הוא סיפר על דאגה מיוחדת לבנות-עולות הנאלצות להיכנס לבידוד, אך ציין כי המחסור בתקציב הוא רוחבי - למשימות רבות.
ביטן דרש מפינסקי למצוא פתרון דיור לבנות-העולות באותן שבועיים. "האגודות להתנדבות חייבות לדאוג לדיור חילופי לבנות שכאלו - וללא התחייבות זו הם לא יזכו לתקני שרות. דירה עם 12 בנות זה מוגזם, לא ייתכן שיהיו יותר מ-6 בנות בדירה. רכזת שלא מבצעת את עבודתה, לא מבקרת ובודקת את התנאים בדירות-השרות - חייבת להיות מוחלפת". ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות, הכחיש חלק מהטענות שהועלו בדיון.
יוסי טייב (שס) הזדעזע מ"התנאים בהם חיות בנות השירות, וחובה לסייע להם גם במימון המזון היומיומי", אופיר סופר (ימינה) טען כי "השירות הלאומי בישראל חייב שדרוג רחב. מתייחסים אליהן כסרח-עודף - ולכן נשכחות הזכויות וההטבות שלהן", מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) דרשה שוויון מלא בין שרות לאומי לשרות צבאי, "כי לא ייתכן שהבנות הללו צריכות לבוא ולהילחם על הזכויות שלה", ואילו יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) תמה "כיצד מי שבא להתנדב ולשרת את המדינה - והמדינה לא ממהרת לחבק אותו".
בחוק עדיין לא קיימת הגדרה חוקית לבת שירות בודדה, שתקנה לה הטבות כמו לחייל בודד, וגם בשחרור - הבנות אינן זוכות להטבות ממשרד הביטחון. לפני שנה, רשות השירות הלאומי-אזרחי הכינה תקנות המאפשרות ליהודי התפוצות, שאינם אזרחי המדינה להתנדב לשירות הלאומי האזרחי, אך התקנות טרם אושרו על-ידי השר הממונה. הרשות אף עובדת על תקנות להגדרת מתנדב "בודד" - שאף הן טרם אושרו.
"האגודה להתנדבות", "בת עמי", "שלומית" ו"עמינדב" הם הגופים העיקריים המלווים את בנות השירות, כאשר כל ארגון מעניק סיוע שונה לכל מתנדבת אצלו, ואין אחידות בין הארגונים במתן ההטבות. בין העזרה המוענקת, מימון מלא לקורס פסיכומטרי בצרפתית, עזרה באיתור משפחה מאמצת וסדנאות הכנה לחיים.
