במאמר שפורסם בחודש שעבר בגיליון האחרון של כתב העת PaleoAnthropology נחקרה בפרוטרוט האנטומיה של חלקי רגל תחתונה וכף הרגל שנמצאו במערה. הפרסום מגיע כמעט שלושה עשורים אחרי שחלקים של השלד, ביניהם הרגל, נמצאו במערת עמוד שבנחל עמוד בצפון הארץ. כעת, למרות שהממצא לא השתמר היטב לאחר הוצאתו מהשדה, החוקרים הסיקו על סמך מדידות וניתוח סטטיסטי רב-משתני כי מדובר בשריד נדיר של אישה ניאנדרטלית שחיה באזור זה לפני כ-55 אלף שנה.
האישה הניאנדרטלית שהתגלתה התנשאה לגובה של 160-166 ס"מ ומשקלה היה כ-60 ק"ג. כינויה המדעי הוא ״עמוד 9״ - לפי סדר הזיהוי של עצמות אדם במערה. "עמוד 9" הייתה אישה בוגרת, אך ככל הנראה לא הייתה זקנה במותה. עצמות הרגל התגלו מתחת לסלע גדול שהתמוטט מתקרת המערה, אולם לפי העדויות בחפירה, ההתמוטטות קרתה זמן רב אחרי שהעצמות הונחו במקום ולא היא שגרמה למותה.
החפירה הארכיאולוגית במהלכה נמצאו לראשונה שרידי הרגל החלה בשנת 1991 והסתיימה בשנת 1994. באתר התגלו שרידים של לפחות 15 פרטים אנושיים, בין היתר שלד חלקי של תינוק. החפירה נוהלה על-ידי פרופ' אראלה חוברס מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, פרופ' יואל רק מהחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה שבבית הספר לרפואה ע״ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, וויליאם קימבל מן המכון לחקר האבולוציה האנושית מאוניברסיטת אריזונה. את המאמר שפורסם עתה הוביל ד״ר אוסבורן פרסון מהאוניברסיטה של ניו מקסיקו, שהחל בעבודתו על הממצא לפני כעשור, יחד עם פרופ' חוברס ובשיתוף פרופ' רק. שותף נוסף הוא ד״ר אדריאן פבלוס מהמרכז הלאומי לחקר אבולוציה האנושית בבורגוס שבספרד. ד"ר פרסון וד"ר פבלוס מתמחים בניתוח של עצמות הגפיים.
להבנת הממצא ממערת עמוד השתמשו החוקרים בבסיס נתונים השוואתי גדול ותיארו את כל פרטי כף הרגל שמצאו. "עמוד 9", לטענתם, הייתה שונה מן הניאנדרטלים הקלאסיים שחיו באירופה בכך שעצמות הרגל שלה היו מעודנות יותר ובהיותה ככל הנראה גבוהה יותר מן המוכר באירופה. לרוב, כפות הרגליים של הניאנדרטלים היו רחבות ומגושמות ומן הסתם היו נראות מוזרות לאדם בן זמננו. בנוסף, עצם הקרסול הייתה דומה למאובנים שקרובים יותר להומו-ספייאנס שחיו באזורנו לפני כ-100,000 שנה, וגם לקבוצה אנושית שהתקיימה בספרד לפני כ-300,000 שנה. "'עמוד 9' היא ניאנדרטל, אבל עם נופך מקומי", קובעים החוקרים ופרופ' חוברס מסבירה: "במזרח הים-התיכון התקיימו בין 250 ל-50 אלף שנה לפני זמננו אוכלוסיות מקומיות והגיעו אליו, כנראה יותר מפעם אחת לאורך התקופה, גם קבוצות של אדם מודרני קדום מאפריקה ושל ניאנדרטלים מאירופה. רמת האינטראקציה בין הקבוצות אינה ידועה לנו בפירוט, שכן עד כה לא נמצאו שרידי דנ"א באף מאובן מתקופה זו באזור שלנו. רבים מן המאובנים שנמצאו באתרים מהתקופה, כולל במערת עמוד, הם 'בעלי נופך מקומי' ושונים מעט בהיבטים האנטומיים מכל אחת מהקבוצות הללו".
שרידי האדם שנמצאו במערת עמוד הם ככל הנראה העדות המאוחרת ביותר הידועה כיום לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזרח התיכון, והם בו-זמניים להופעה של האדם המודרני בארץ. תושבי מערת עמוד היו ציידים-לקטים שחיו בסביבה עשירה יחסית. הם צדו צבאים, יחמורים ואיילים אחרים, לעיתים עיזי בר וחזירים, ואספו מגוון מזונות מהצומח, כולל מיני בר של צמחים מקומיים, שעשרות אלפי שנים מאוחר יותר, בתקופה הניאוליתית, עברו תהליכי ביות. הם עשו שימוש נרחב באש, ניהלו כלכלת חומרי גלם מורכבת שלה היו כנראה גם במטרות חברתיות ותרבותיות, וקברו לפחות חלק ממתיהם.
העדויות הארכאולוגיות מכל האתרים בני אותה תקופה מצביעות על אוכלוסייה יציבה יחסית, שלא חיתה בתנאי לחץ מיוחדים. מחוונים אקלימיים מן האתר עצמו ומאתרים בני אותו זמן, במקומות שונים באזור האקלים הים-תיכוני ומעבודות פליאו-אקלימיות אזוריות, אינם מצביעים של שינוי אקלימי דרמטי שעלול היה לערער את בסיס הקיום שלהם. "את הסיבות להיעלמות של קבוצות בעלות אנטומיה הדומה לזו של הניאנדרטלים יש לפיכך לחפש בגורמים אחרים - חברתיים, דמוגרפיים, ואולי באופן ההתמודדות שלהם עם מחלות שלא היו חשופים אליהן לפני שנפגשו באזור שלנו עם קבוצות ממוצא אפריקני", מסבירה פרופ' חוברס.
