הריבית המירבית במשק, העומדת על-פי החוק על 13% לשנה, כוללת מע"מ - כך שבפועל היא 11.1% בלבד, והיתרה שייכת לרשויות המדינה. כך קובעת לראשונה (יום ג', 25.8.20) שופטת בית המשפט העליון,
יעל וילנר.
חוק הריבית מגביל את הסכום שניתן לגבות בהלוואות צמודות למדד, וכאמור כיום הוא עומד על 13%. החוק מגדיר "ריבית" במילים "כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר, למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
וילנר מסבירה, כי "תכליתה של הגדרת הריבית היא יצירת מנגנוני פיקוח על הריבית המשקית, בין אם היא ריבית 'גלויה', הנושאת את שמה בגלוי, ובין אם היא ריבית 'סמויה' המכונה בשם אחר, אך משמשת, הלכה למעשה, כתמורה הנגבית בגין ההלוואה. לנוכח הגדרה רחבה זו, ולאור תכליתה, יש לערוך בחינה מהותית של כל תשלום המוטל על הלווה, ולקבוע האם הוא נחשב ל'תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן'".
יש טעם בטענה, לפיה העוסק הגובה את המע"מ הוא רק צינור להעברת המס מן הצרכן אל המדינה, ולפיכך הריבית המירבית אינה כוללת את המס - אומרת וילנר. אולם אין בכך כדי לשנות את העובדה שהחייב במס הוא המוכר או נותן השירות, שיכול - אך אינו חייב - לגלגל את המס על כתפיו של הקונה או הלקוח. לכן, במקרים בהם המס אכן מועבר לכתפיו של הקונה, הוא הופך להיות חלק מהמחיר הכולל של העסקה. במקרה של הלוואה, קובעת וילנר, המע"מ הוא חלק מן הריבית המירבית ולא מתווסף עליה.
הדברים נאמרו בהחלטתה של וילנר לדחות ערעורים הדדיים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט
חגי ברנר), במחלוקת בין חברת הנדל"ן גמלא-הראל לבין חברת המימון נ.ב.ע שבשליטת עמירם בריט ואריה בריט. נ.ב.ע הלוותה בשנת 2008 לגמלא הראל 5.3 מיליון שקל לבניית פרויקט ביפו, בריבית של 16.5% בשנה. ההלוואה לא נפרעה, מוחזרה מספר פעמים והגיע לסכום של 17.4 מיליון שקל. לפרויקט מונה כונס נכסים לבקשת הבנק הבינלאומי, שגם החוב כלפיו לא נפרע.
ברנר קבע, כי הריבית המירבית שניתן לגבות מגמלא-הראל היא 13% בשנה וכי שיעור זה כולל מע"מ. גמלא-הראל ערערה על חלק מקביעותיו של ברנר, בעוד המלווים ערערו על קביעתו בנושא הריבית - וכאמור שני הערעורים נדחו. השופטים
דוד מינץ ו
דפנה ברק-ארז הסכימו עם וילנר. את הלווים ייצגו עוה"ד
מרדכי בייץ ונחמיה אנגלמן, ואת גמלא-הראל - עוה"ד
גיורא ארדינסט ותומר ויסמן.