פרויקטור הקורונה, פרופ'
רוני גמזו, מותח ביקורת חריפה (יום ב', 31.8.20) על השרים החברים בקבינט הקורונה וטען כי לעתים הם מקבלים החלטות תוך הימנעות משימוש בכלים מקצועיים.
"ברוב הפעמים לא חולקים על דעתי, אתמול קפץ להם הצורך ההכרחי להחליט בעצמם מתוך אמירה שהם לוקחים אחריות. יש לי הרבה כבוד לכל השרים אבל אני רוצה להגיד לכם מכאן - לפעמים אין לכם את הכלים המקצועיים. לפני שאני מגיע אליכם אני לומד, קורא, יושב עם המומחים ועושה עיבוד של כל הדעות. כל אדם אחר חוץ ממני היה קם והולך", אמר.
גמזו הוסיף כי להתפטר אפשר תמיד אבל הוא הגיע לתפקיד כחלק מהמטרה הברורה - לסייע לאזרחי מדינת ישראל. "על כתפיי מוטלת האחריות לנווט נכון בתוך המורכבות הזאת. אני לא רוצה לאכזב ושהקשיים יכניעו אותי. לכן, עם הרבה מאוד קושי, אני רוצה להמשיך ולהוליך אותנו למקום נכון - עוד לא הביאו אותי לסף", אמר.
לדברי גמזו, לא סביר בעיניו ששנת הלימודים תיפתח בערים המוגדרות כ'אדומות' בשל תחלואת קורונה בשיעור גבוה. "לא מאמין שמחר תיפתח שנת הלימודים בערים האדומות כרגיל. אני לא מאמין שמשרד החינוך יעשה את זה. יכול להיות שתוך מספר ימים נגיש לממשלה תוכנית על סגר בעשר או עשרים מתוך הערים האדומות", אמר. עוד הוסיף כי על-פי מודל הרמזור שאושר אתמול בקבינט, כל רשות מקומית תהיה אחראית על עצמה באופן שיאפשר תגובה מהירה לשינויים. "ערים יוכלו להפוך לאדומות או כתומות בזמן קצר", אמר.
"יש מומחים שאומרים שאני משוגע שלמרות שיש 2,000 נדבקים ביום אני נותן למערכת החינוך בישראל להיפתח. אני לא מהמר אבל אני עושה את זה בלב כבד ולא בביטחון מלא. אבל לגבי מערכת החינוך בערים האדומות - זה כבר לא סביר בעיניי", ציין.
גמזו התייחס גם לתחלואת הקורונה במגזר הערבי ואמר כי החברה הערבית עלתה מכ-150 נדבקים חדשים ביום ליותר מ-600 נדבקים חדשים ביום. זה מאוד מטריד ונובע מהתקהלויות בחברה. זה התחיל בחג הקורבן. יש התפרצות רחבת היקף במגזר. אנחנו מטפלים בהכל וראשי הרשויות נמצאים איתי בקשר צמוד", אמר.