בית הדין הרבני הגדול פרסם החלטה שחלק משמעותי ממנה לא היה לנגד עיניו של הדיין הרב מימון נהרי, החתום עליה. הדבר אומנם נעשה מתוך רצון טוב, אך הדרך בה בחרו הדיינים הרב שלמה שפירא והרב אברהם שינדלר הייתה שגויה. כך קובע נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם.
בני זוג תושבי בלגיה מנהלים מאז 2017 הליך גירושין ביוזמת האישה. בית הדין בחיפה קבע שבסמכותו לדון בתביעה, אך באפריל 2018 קיבל בית הדין הגדול את ערעור הבעל וקבע שאין סמכות כזו מאחר שמדובר כאמור בתושבי חוץ. האישה ביקשה מבית הדין הגדול הבהרה בנוגע לסמכות לדון בתביעת הכתובה, והדיון התקיים באפריל 2019 בפני הרב שפירא, הרב אליעזר איגרא והרב אהרון כ"ץ. בשל פרישתו של האחרון, נקבע הרכב חדש (הרב שפירא, הרב שינדלר והרב נהרי) והוא קיים דיון נוסף בפברואר השנה.
במאי השנה דחה בית הדין הגדול את בקשתה של האישה בפסק דין החתום על-ידי שלושת הדיינים. אלא שהיא טענה, כי באותו מועד היה הרב נהרי מאושפז כאשר הוא מונשם ומורדם, לאחר שלקה בקורונה. לאחר מספר ימים הוסיף הרב שפירא - ראש ההרכב - הערה לפיה המסקנה המשפטית הייתה מקובלת על הרב נהרי והרב שינדלר כבר חודשיים קודם לכן.
הרב שפירא הסביר לשהם, כי הוא הוסיף רק פרק הלכתי-תורני, ועשה זאת על דעתו של הרב שינדלר. הרב נהרי, שבינתיים שוחרר מבית החולים, אישר שהחלק המשפטי היה מקובל עליו ועל הרב שינדלר כבר בתחילת מארס ושניהם חתמו עליו. עם הרב שינדלר אמר כי החלק המשפטי היה מוכן ימים אחדים לאחר הדיון, וכי הרב שפירא הוסיף רק קטע הלכתי על משמעותה של הכתובה. הרב שפירא אמר כי ביקש להדגיש שבית הדין נאלץ לפסוק על-פי החוק ולקבוע שאין לו סמכות אלא לסדר את הגט, בעוד שעל-פי ההלכה - יש לו סמכות לדון גם בענייני הכתובה.
שהם מציין, כי בדיקתו העלתה שאכן הרב נהרי חתם על פסק הדין כבר בחודש פברואר, אם כי לא ניתן לדעת על איזה חלק ממנו. הוא מוסיף, כי הניסיון מלמד שאין בהכרח זהות בין דעתו הראשונית של הדיין לאחר הדיון לבין מסקנתו בפסק הדין, במיוחד בתיקים מורכבים המעוררים קושי הלכתי ומשפטי - כמו תיק זה. לכן, אין לשלול את האפשרות שדעתו של הרב נהרי הייתה משתנה בעת כתיבת פסק הדין.
"ניתן להבין את רצונו של בית הדין למנוע את התמשכות ההליכים בתיק ולתת פסק דין בהקדם", מדגיש שהם. בנסיבות אלו סברו הרב שפירא והרב שינדלר, שיש לתת את פסק הדין תוך הסתמכות על עמדתו הראשונית של הרב נהרי. עם זאת, טוב היו עושים אם היו פועלים בהתאם לתקנות הדיון ומבקשים את הסכמת הצדדים לתת פסק דין על-פי החומר הקיים בתיק ותוך מינוי דיין שיחליף את הרב נהרי. "נראה כי פתרון זה היה עדיף, בנסיבות העניין, מהוספה כלשהי לפסק הדין, כאשר תוספת זו לא עמדה לנגד עיניו של אחד הדיינים", הוא אומר.
שהם שב ואומר: "אינני חולק על כך שכבוד הדיינים חרגו מלשון התקנות, אך ורק בשל רצונם הכן למנוע עינויי דין למי מבין הצדדים, שעה שהמחלוקת ביניהם נדונה מתחילתה - פעמיים. עם זאת, ועם כל ההבנה לכוונותיהם הטובות של הדיינים הרב שלמה שפירא והרב אברהם שינדלר, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי בית הדין הוציא מלפניו פסק דין כאשר חלק ניכר ממנו לא עמד בפני דיין שחתימתו מתנוססת עליו".