קבינט הקורונה החל (יום ה', 10.9.20) בדיון המכריע בשאלת הטלת ההגבלות לתקופת החגים. פרויקטור הקורונה
רוני גמזו התריע במהלך הישיבהעל הקושי שעימו מתמודדים הצוותים הרפואיים ברקע העלייה בנתוני התחלואה: "מנהלי בתי החולים מציגים תמונה קשה. הם מניפים דגל. אנחנו מתקרבים למצב של אי-ספיקה". לאור נתוני התחלואה, המליץ פרופ' גמזו על סגר כמעט מוחלט בתקופת החגים ולאחריו סגר מרוכך לשבועיים. בתקופת החגים יוגבלו ההתקהלויות, וייאסר על מעבר בין הערים בימי החג עצמם. לאחר תקופת חגי תשרי, ממליץ גמזו על הגבלת ההתקהלות על-פי הצבע הכתום ברמזור, תיסגר מערכת החינוך מכיתה ה׳ ותעבור למתכונת למידה מרחוק וכן ייסגרו מסעדות החל משעה 17:00. מזכיר הממשלה, צחי ברוורמן, הודיע על כינוס חברי הממשלה בשעה 17:00 לקבלת תמונת מצב.
סקירת אמ"ן: סגר הוא כלי מוכח - כאשר הוא ממושך לקראת הדיון קבינט הקורונה פרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן סקירה בנושא השימוש בסגר במדינות ברחבי העולם. מהסקירה עלה כי "הסגר ככלי להפחתת קצב ההדבקה, הוא כלי מוכח - כאשר נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו. במרבית המקרים בעולם, התחלואה ירדה לרמה הרצויה לאחר מספר שבועות".
מפירוט על סוגי סגרים בעולם עולה כי "סגרים או הגבלות כלליות ונרחבות (על התנועה וההתכנסות) אשר מטרתם הורדת קצב ההדבקה באוכלוסייה מתאפיינים במבט לטווח ארוך (הורדת התחלואה, ושמירה על תחלואה נמוכה לאורך זמן), ולרוב מופעלים לאחר עלייה משמעותית בהדבקות במדינה/אזור, לאחר שצעדים אחרים נוסו לא השיגו את המטרה הרצויה. עוד נכתב כי להתנהגות הציבור חשיבות משמעותית, ולכן שיקוף והטמעת תמונת המצב וחומרת ההתפרצות מאפשרת לציבור להיערך ואף לנקוט צעדי ריחוק עוד טרם הכרזת סגר באופן פורמלי.
עוד צוין כי ברוב המדינות ההגבלות בגל השני לא הגיעו לרמה של "עוצר" (איסור יציאה מהבית) כפי שהיה נהוג בחלקן בתחילת המגיפה, אלא נותרו בגדר הנחיות להימנע מיציאות בלתי חיוניות, ולעבוד/ ללמוד מהבית ככל ש מתאפשר. ברוב הפעמים גם היו הגבלות על בתי עסק, מסעדות ושאר מוסדות פנאי, שחויבו לסגור באופן גורף או רק במהלך שעות הלילה. בנוסף, בחלק מהמדינות היו הגבלות על טווח התנועה המותר לאזרחים, לדוגמה לשם מניעת מעבר בין ערים.
עוד נכתב בסקירה כי "השימוש בסגר נעשה לא רק כצעד רחב למניעת התחלואה ברמה הארצית, אלא גם ככלי נקודתי יותר למניעת התפרצויות עתידיות הצפויות לקרות באירועים שונים הכוללים התקהלויות. אירועים אלו כוללים חגים דתיים או
לאומיים; פסטיבלים רבי משתתפים; הדבקות בקרב צעירים במקומות בילוי ועוד".
"ממילא, מטרתו של סגר שכזה היא לא מניעת הדבקה לאורך זמן, אלא מניעת ההדבקה במיקוד זמן מסוים, אירוע מסוים ואוכלוסייה מסוימת. כך, סגרים אלו התאפיינו במשך קצר יותר (כתלות בסוג ההתפרצות אותה ביקשו למנוע) ובהגבלות ממוקדות יותר אשר נועדו למנוע מנהג מסוים (כמו אכילת ארוחת חג במשותף( או התנהגות מסוימת )כמו חגיגות צעירים במהלך הלילה)".