העברת נושאים מינהליים לבתי משפט השלום תלויה בהקצאת כוח אדם, שבשלב זה לא ברור האם ומתי יוקצה. בחינת פרטי תזכיר החוק שפרסם (יום ב', 14.9.20) משרד המשפטים מעלה, כי המטרה המרכזית היא הפחתת העומס מבית המשפט העליון ומבתי המשפט המחוזיים ו"גלגולו" כלפי מטה לבתי משפט השלום - שגם כך קורסים תחת הנטל. השר
אבי ניסנקורן הכריז שהחוק ישפר את השירות לציבור, אך בלא תוספת כוח אדם - הוא רק יגדיל את העומס ואת הסחבת.
בשנת 2018 (האחרונה לגביה פורסמו נתונים) נפתחו בבתי משפט השלום 84% מכלל התיקים במערכת (718,962 תיקים), לעומת 1.1% בבית המשפט העליון ו-8.3% במחוזיים (היתרה - בבתי הדין לעבודה). מספר השופטים בבתי משפט השלום היה 459 מתוך 758 שופטים, דהיינו 60% מכלל השופטים. באותה שנה היה מספר התיקים שנסגרו נמוך ב-1.3% ממספר התיקים שנסגרו, והמלאי עמד על 71% מכלל התיקים שטרם הסתיימו (338,771 תיקים). לכל שופט שלום יש בממוצע 1,566 תיקים. גם בהתחשב בעובדה שמספר זה כולל מאות אלפי תיקי תעבורה, "תביעות פח" ותביעות קטנות - העומס הוא עצום, כפי שמדגישה שוב ושוב מערכת בתי המשפט עצמה. בבתי המשפט המחוזיים הממוצע היה 337 תיקים לשופט, ובעליון - 613 תיקים; יש להביא בחשבון שבמיוחד במחוזי, חלק מן התיקים הם גדולים ומורכבים במיוחד.
בתזכיר החוק נאמר: "בהתאם להערכת מנהל בתי המשפט, למהלך זה תידרש הקצאת כוח אדם שיפוטי ומינהלי, לנוכח כמויות התיקים שיועברו על-פי התזכיר והעבודה השיפוטית שתידרש, ולנוכח ההערכה כי הנגישות והזמינות של בתי משפט השלום צפויים להביא להגדלת כמות ההליכים שיוגשו". לא נאמר בו דבר לגבי ההקצאה בפועל של כוח אדם זה, ולא ברור האם הדבר יתאפשר במצב התקציבי הנוכחי ולקראת הקיצוצים בתקציב המדינה בשל הקורונה.
התזכיר גם אינו כולל הערכה לגבי מספר התיקים המינהליים שיעברו מהמחוזי לשלום. בשנת 2018 נפתחו בבתי המשפט המחוזיים 10,901 תיקים מינהליים; אם בשלב ראשון יעברו רבע מהם לבתי משפט השלום, תוספת הנטל לא תהיה משמעותית. אולם על-פי התזכיר ימונו בבתי משפט השלום שופטים ייעודיים לתחום המינהלי - כך שאם הם ייגרעו מן המצבה הקיימת, יגדל כמובן העומס על השופטים האחרים. לצד זאת יש לזכור, כי המחוזיים ידונו בערעורים על תיקים מינהליים בשלום, וכך ייחסכו חלק מן הערעורים המינהליים לעליון והעתירות לבג"ץ - מאות בודדות של תיקים בשנה.
התזכיר כולל רשימה ארוכה של נושאים מינהליים שיועברו לבתי משפט השלום. החשוב שבהם הוא החלטות של הרשויות המקומיות בענייני ארנונה, היכולות להיות בעלות משמעות של עשרות מיליוני שקלים. כמו-כן, ידונו בתי משפט השלום בערעורים בנושא רישוי עסקים; בשני הנושאים מסביר משרד המשפטים, כי הם מקומיים באופיים ולכן מתאימים לבתי משפט שלום. זאת, למרות העובדה שבשלב ראשון יידונו העניינים המינהליים רק בבתי משפט השלום בערי המחוז - ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נצרת וראשון לציון - כך שבפועל חלק משמעותי מהם לא יידונו בערים הנוגעות בדבר.
עוד קובע התזכיר, כי שורה של עיצומים כספיים וקנסות מינהליים יועברו לבתי משפט השלום. בין אלו: הפרת הוראות ניהול בנקאי תקין, כהונת דירקטורים בבנקים, אי-מסירת פוליסת ביטוח ללקוח, הפרות של כללים לגבי הטבות במועדוני לקוחות, תחומי פעילות מותרים של בנק, אחזקות שלו בתחומים פיננסיים אחרים, אחזקות בתאגידים ריאליים, פתיחת סניפים ללא היתר מבנק ישראל, וחובות זיהוי ודיווח של בנקים לפי החוקים לאיסור
הלבנת הון ולמאבק בטרור. חלק משמעותי מן הנושאים נוגעים לקופות גמל: הפרת התנאים לניהול קופת גמל, אחזקת קופת גמל בלא היתר, קבלת טובת הנאה בקשר לניהול קופת גמל, פרט מטעה בדיווח, אי-תשלום כספים, תשלומים בניגוד לתקנות, השקעה בניגוד לתקנות, אי-הצבעה באסיפה כללית של תאגיד בו היא משקיעה, חישוב נכסים ודמי ניהול שלא על-פי התקנות, אי-מסירת מידע לעמית, חבר ועדת השקעות שפעל בניגוד לתקנות.
