הרב יקותיאל אבוחצירא חויב במס במיליונים

הרב יקותיאל אבוחצירא, נכדו של הבבא סאלי המנהל חצר גדולה באשדוד, חייב לשלם מס על הכנסות בגובה 4.7 מיליון שקל בשנים 2009-2003. כך קובע (יום א', 18.10.20) שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בדחותו את ערעורו של אבוחצירא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט מגן אלטוביה). לפני שנתיים קיבל חלקית המחוזי את ערעורו של אבוחצירא על השומות שהוצאו לו ולילדיו, בהן נקבעה להם הכנסה חייבת בסך 13.8 מיליון שקל (ראו קישור משמאל). אשתקד דחה בית המשפט העליון את בקשתו של אבוחצירא לעכב את התשלום עד להכרעה בערעורו. לסכום החיוב יש להוסיף ריבית והצמדה, המסתכמים בעשרות אחוזים. פסק דינו של בית המשפט העליון הוא בעל משמעות רוחבית רבה לרבנים ומקובלים אחרים, המקבלים תשלומים תמורת ברכותיהם ועצותיהם. עולה ממנו, כי גם אם הללו אינם מבקשים במפורש תמורה - הרי שאם קיימת מצידם ציפייה המעוגנת במסורת לקבל תמורה שכזאת, הרי שמדובר בהכנסה חייבת במס. זאת, כאשר מדובר בכספים המיועדים לשימושם האישי, ולהבדיל מכספים הנתרמים למטרותיה של הקהילה ואשר ניתן להוכיח ששימשו למטרות כאלו - והם יהיו פטורים ממס. אבוחצירא הוא אחד הרבנים העשירים ביותר בארץ, ובשנת 2015 העריך כתב העת פורבס את הונו ב-25 מיליון שקל. טענתו המרכזית הייתה, שהכספים שנותנים לו חסידיו אינם הכנסה חייבת, אלא מתנות כסף כפי שמקובל לתת לרבנים מזה מאות שנים. אלטוביה דחה עקרונית טענה זו, בקובעו שמדובר בהכנסת עבודה החייבת במס. הוא ניכה מן ההכנסה החייבת כספים שניתן להגדירם שלא כהכנסת עבודה: 1.3 מיליון שקל שניתנו לו על-מנת להעבירם לנזקקים, קרוב ל-3 מיליון שקל שניתנו לו כמתנה לחתונות ילדיו, מתנות ממחותניו ב-600,000 שקל ועוד. מזוז אימץ קביעות אלו במלואן, בהיותן מבוססות על ממצאי עובדה שבהם לא מתערבת ערכאת הערעור. מזוז אומר, בעקבות אלטוביה, כי אבוחצירא "מקבל את מאמיניו בביתו לשם מתן ברכות ועצות במגוון תחומי החיים (בריאות, פרנסה, זוגיות, ועוד), עורך אירועים והילולות לשימור הקשר עם מאמיניו ומקפיד לכבדם בנוכחותו באירועיהם המשפחתיים, בארץ ובחו"ל. כן נקבע כי מאמיניו של המערער, בישראל ובחו"ל, מעבירים לו כספים, לעיתים בסכומים מאוד משמעותיים, איש כפי יכולתו - אגב בואם לקבל ברכה או עצה, כמו גם באירועים, הילולות וחגים - המשמשים אותו ואת בני משפחתו למילוי כל צרכיהם. אין מדובר גם בפעולה אקראית או חד-פעמית, אלא בתקבולים בעלי מאפיינים פירותיים, המתקבלים באופן שיטתי, חוזר ונשנה, לאורך זמן, ובהיקפים מצטברים גדולים של מיליוני שקלים. "אמנם הכספים ניתנים לכאורה לפי נדבת ליבו של הנותן, ולא לפי התחייבות משפטית, אך נקבע כי הדבר נעשה על-פי הנהוג ומתוך ציווי פנימי עמוק הנובע מאמונה, ואין מדובר בנדיבות ללא תמורה, ואף מצד המערער קיימת ציפייה, המעוגנת במסורת, לקבלת הכספים במתווה האמור, אשר ישמשו אותו כמקור פרנסה לו ולמשפחתו". במצב זה, קובע מזוז - על בסיס פסיקה ענפה קודמת של בית המשפט העליון - מדובר במשלח ידו של אבוחצירא, ולכן הוא חייב במס על הכנסות אלו. "גם אם בראייתו הסובייקטיבית של המערער, פעילותו היא לשם שמים, ולא לצורך הפקת הכנסות, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה כי אגב פעילות זו מופקת לטובתו הכנסה קבועה החייבת במס". מזוז מזכיר, כי בקהילות ישראל התפתחו דפוסים שונים של תשלומים לרבנים, וכי ביניהם קיים המודל של מי שאיננו משמש ברבנות רשמית אך מעניק שירותי דת - כמו אבוחצירא. התשלומים שהוא מקבל אינם בגדר מתנה מבחינת חוקי המס, משום שאין המדובר במתנות אישיות בתום לב בין קרובים או חברים, אומר מזוז וממשיך: "נוכח תכליות דיני המס והמבחנים שנקבעו בפסיקה, כמו גם לאור הגיונם של דברים, הנסיבות דנן אינן עונות, אף לא בקירוב, למאפיינים של מתנה הפטורה ממס. אין לקבל כי תקבולים בהיקף של מיליוני שקלים, שמקבל המערער באופן שיטתי לאורך השנים, במסגרת פעילותו ומעמדו כרב וכרועה רוחני בקהילתו, בנסיבות שתוארו לעיל, ייחשבו כמתנה הפטורה ממס. המדובר במקרה מובהק של מקור הכנסות מחזורי ומתמשך, של הכנסות קבועות ובהיקף מאוד משמעותי, הניתנות במסגרת הרחוקה ממתת שהוא אך מנדבת לבו של הנותן, אלא נטועה במערכת של תן וקח, הן ברמה הקהילתית הכללית והן בהקשר של פעולות ספציפיות מצד המערער של מתן ברכות, עצות והשתתפות באירועים משפחתיים של המעניק". עוד מאותת מזוז למקרים עתידיים, בהם רבנים מקבלים סכומים ניכרים ללא כל רישום. אלטוביה היה מוכן לראות כמה מיליוני שקלים שניתנו לאבוחצירא ככאלו בהם הוא היה רק צינור להעברתם למטרות קהילתיות. קביעה זו כלל אינה מובנת מאליה בהעדר ניהול ספרים, מדגיש מזוז, ורומז שבעתיד יהיה מקום לראות גם כספים כאלו כהכנסה של המקבל: "איני משוכנע כי הייתה הצדקה להקלה לה זכה המערער, אך מכל מקום, יש לזקוף זאת אך לראשוניות פסק הדין, ואין לראות בכך כתקדים להבא". אבוחצירא חויב בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר הסכימו עם מזוז. את אבוחצירא ייצגו עוה"ד רוברטו חייט, אביעד הכהן ודוד קמחין, ואת המדינה - עוה"ד יורם הירשברג ומאיר פורת.