עו"ד קטי ברדה נטלה על עצמה שלא כראוי לייצג צד בפני שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, איריס אילוטוביץ-סגל, למרות שהיא מצויה ברשימת המניעויות של השופטת. כך קובע (8.11.20) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
נפתלי שילה.
אילוטוביץ-סגל אישרה בנובמבר 2019 הסכם גירושין בין בני זוג. ביולי השנה הגישה האישה, באמצעות ברדה, תביעה למזונות ובקשה למזונות זמניים. אילוטוביץ-סגל פסלה את עצמה בשל היכרות אישית עם ברדה. סגנית נשיא בית המשפט,
מירה דהן, שהתבקשה למנות שופט אחר, קבעה: "בהינתן כי כבוד השופטת איריס אילוטוביץ-סגל מנועה מלדון בתיקים בהם מייצגת עוה"ד קטי ברדה – תבהיר עו"ד ברדה הכיצד נטלה הייצוג בתיק זה עת כבוד השופטת אילוטוביץ-אישרה את ההסכם שבין הצדדים וידוע הכלל 'משפחה אחת – שופט אחד'".
ברדה השיבה: "הח"מ מבקשת כי כבוד ביהמ"ש יפעל בהתאם לשיקול דעתו, תחת מניעת פגיעה בפרנסתה של הח"מ ובמיוחד בתקופת המשבר הכלכלי המצוי במשק. ברי כי אין עסקינן בתיק דנן אשר נוהל ונבחן ע"י המותב הנוכחי, ושוב תדגיש הח"מ כי אינה רואה מבחינתה מניעה כיום ולאחר שנים של אי-קשר עם כבוד המותב של השופטת אילוטוביץ מלייצג בפניה". הבעל ביקש שאילוטוביץ-סגל תדון בכל זאת בבקשת האישה, דהן דחתה את הבקשה והוא ערער למחוזי.
שילה קיבל את הערעור בכך שהורה לאישה להחליף את ייצוגה, תוך ביקורת הן על ברדה והן על אילוטוביץ-סגל: "אין מחלוקת שעו"ד ברדה הייתה רשומה ברשימת המניעויות של המותב הדן בתיק. לכן, היה אסור לה לקבל על עצמה את הייצוג. היא לא ייצגה את האישה בהליך הקודם ואף לא הגישה בקשה לאפשר לה את הייצוג בתיק. בא-כוח המשיבה [ברדה] בתשובתה כלל לא התמודדה עם סעיף 53 [לחוק לשכת עורכי הדין] ולא הסבירה כיצד התנהלותה מתיישבת עם הקבוע בו. כמו-כן, העובדה שעו"ד ברדה סבורה שאין הצדקה למניעות מאחר שכבר חלפו שלוש שנים מאז שהיה לה קשר עם המותב אינה רלוונטית, היות שהגורם המחליט על מניעות הוא השופט ולא עורך הדין".
סעיף 53 קובע: "התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית המשפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדיון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין".
שילה מוסיף: "המבקש צודק גם בטענתו, שלא ניתן היה לקבל את ההחלטה על העברת התיק למותב אחר מבלי לקבל את תגובתו. היה על ביהמ"ש קמא, בטרם שנתן את ההחלטה, לבקש את תגובת האיש מאחר שהוא עלול להיפגע מההחלטה על החלפת המותב ואין לתת החלטה מסוג זה במעמד צד אחד בלבד". הוא אומר: "אין להמעיט בחשיבות זכותה של עו"ד ברדה להתפרנס ולעבוד במקצועה. ברם, במקרה דנן, האינטרס הציבורי גובר. ככל שההחלטה תעמוד על-כנה, הדבר יאפשר לבעלי דין לגרום לפסילת ההרכב שדן בעניינם וזאת באמצעות שכירת שירותיו של עורך דין שמנוע מלהופיע אצל אותו שופט. אין לתת יד לתופעה חמורה זו.
"הדבר נכון שבעתיים, שעה שמדובר בתביעה לביטול הסכם שאושר על-ידי אותו מותב. בצדק טוען המבקש שקיימת חשיבות שדווקא אותו מותב שאישר את ההסכם, ידון בתביעה לביטולו וזאת במיוחד היות שההסכם אושר לפני כשנה והמותב יוכל אולי לזכור את התרשמותו מהצדדים במעמד אישור ההסכם. לא ניתן לאפשר מסלול של 'בחירת שופט' על-ידי בעל דין באמצעות שכירת שירותי עו"ד המנוע מלהופיע בפני אותו מותב. מדובר בפגיעה קשה ביותר באמון הציבור במערכת המשפט והדבר אף עלול לגרום לפגיעה קשה בצד שכנגד, במיוחד לאור העיקרון של 'שופט אחד למשפחה אחת'. לא ניתן לאפשר מצב בו ניתן יהיה להחליף שופט שמכיר את המשפחה היטב מהליכים קודמים שנדונו בפניו, באמצעות שכירת שירותיו של עו"ד אחר המנוע להופיע בפני אותו שופט". האישה חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. את הגבר ייצג עו"ד שלומי באשי.
