בג"ץ לא יתערב בהנחיותיהם של בתי ספר ממלכתיים לגבי אורך השרוולים בבגדיהם של תלמידים - קובע (יום ג', 17.11.20) השופט עופר גרוסקופף. לצד קביעת המסגרת הנורמטיבית בידי מנכ"ל המשרד, יכול כל בית ספר לקבוע בתקנונו את הוראות היישום הפרטניות, אומר גרוסקופף.
גרוסקופף דחה את עתירתה של עמלה אלון, תלמידת כיתה ח' בראשון לציון, אשר ביקשה לאסור במפורש על משרד החינוך לקבוע מגבלות כלשהן לגבי התלבושת, למעט חשיפת איברים אינטימיים. משרד החינוך החליט במודע להותיר קביעות אלו בידי כל בית ספר, כאשר "ההחלטה בדבר סוג התלבושת האחידה, צבעה, הסמל והכיתוב שיופיעו עליה תתקבל באמצעות תהליך חינוכי משתף שיהיו שותפים לו הצוות החינוכי של בית הספר, התלמידים וההורים". לכן, אומר גרוסקופף, "העובדה שבתי ספר שונים הגיעו להגבלות שונות על אורכם של השרוולים המותרים בין כותלם אינה אלא תוצאה של מדיניות מבזרת, שטעמיה הקהילתיים והפדגוגיים בצידה, ואשר אין כל הצדקה כי נתערב בה". זאת, תוך הימנעות מאפליה בין בנים לבנות.
השופט נעם סולברג מוסיף: "לא הליך משפטי נחוץ כאן, אלא תהליך חינוכי; לא בית המשפט ינצח על המלאכה, אלא הצוות החינוכי של בית הספר, הוא אשר מופקד על המשימה, בשותפות עם התלמידים וההורים, כפי שמורה 'חוזר תלבושת אחידה'; וזאת במגמה שהתלבושת תהיה הולמת, ומכבדת את המסגרת החינוכית. ולא שהעניין שעל הפרק הוא פשוט. ניכר שהעותרת חשה חנוטה במכנסיים ממתניים ועד ירכיים, ואינה שׂבעת רצון. נושא העתירה - חשוב. אך הוא נטוּע בשדה החינוך; צומח בבית הספר; בבית המשפט הוא קָמֵל".
השופט יצחק עמית הסכים עם גרוסקופף וסולברג, אם כי ציין שיש ממש בטענתה של אלון לפיה ההנחיה בנוגע לאורך השרוולים נוגעת בעיקר לתלמידות, וכך נוצרת בעיה: "ככל שבקיאותי בענייני אופנת נשים מגעת, ייתכן כי יש ממש בדברים. הנה כי כן, יש כיום היצע של מכנסיים קצרים ונוחים עבור בנים המגיעים עד קו הברך, אך אין היצע דומה למכנסיים קצרים עבור בנות. וכך נותרות הבנות עם שלוש אופציות: מכנסיים קצרים מעל קו הברך (מה שנאסר); מכנסי שלושת-רבעי או מכנסיים ארוכים. ובריפרור לשיר המפורסם ניתן לומר כי נעליים קונים מהר וגרביים לא חסר, אך מכנסיים לבנות בקו הברך שקונים אותם קומפלט - קשה מאוד להשיג אותם כעת.
"בשורה התחתונה, אין להקל ראש בטענת העותרת שהמצב בשטח הוא שההגבלה נאכפת בעיקר על התלמידות, ובשל כך תלמידות מגיעות לבית הספר כשהן לבושות במכנסיים ארוכים, אף בימי הקיץ החמים ואף בטיולי בית הספר בימי הקיץ". עמית מדגיש, כי כאשר קובע חוזר המנכ"ל שהתלבושת האחידה היא ביטוי לצניעות - הכוונה לענווה וסולידריות חברתית, ולא לצניעות דתית. לכן, "ייתכן כי ראוי לקבוע סטנדרט על פני כלל, סטנדרט שלפיו על התלבושת להיות הולמת וראויה, מבלי להידרש לסנטימטרים ולמדידות למיניהן, שיש בהן כדי להביך, שמא אף להשפיל או חלילה להחפיץ". עם זאת, הוא מסכים שהמסלול המתאים אינו המשפטי וחקיקתי, אלא ברמת כל בית ספר בפני עצמו. את אלון ייצג עו"ד ירון אלון, ואת המדינה - עו"ד מוריה פרימן.
