חברת ביטוח יכולה לתבוע שיבוב (תחלוף) מחברת ביטוח אחרת, גם כאשר המבוטחים של שתיהן הם קרובי משפחה. כך קובע לראשונה (יום ד', 18.11.20) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בפוסקו הלכה בשאלה בה ניתנו פסקי דין סותרים רבים בבתי משפט השלום והמחוזי.
תביעת שיבוב מוגשת כאשר ראובן גרם נזק לשמעון, חברת הביטוח של שמעון פיצתה אותו ולאחר מכן היא תובעת החזר מראובן או מחברת הביטוח שלו. חוק חוזה הביטוח קובע, כי אם ראובן ושמעון הם קרובי משפחה - חברת הביטוח של שמעון אינה יכולה לתבוע את ראובן עצמו. השאלה שהוכרעה כעת היא, האם חברת הביטוח של שמעון יכולה לתבוע את חברת הביטוח של ראובן - ועמית משיב בחיוב. פסק הדין עוסק בתביעת שיבוב בשל תאונת דרכים, אך עמית מדגיש שאותה הלכה חלה בכל תביעת שיבוב.
עמית מסביר, כי בבסיס זכות השיבוב עומדים שלושה יסודות: מניעת פיצוי כפול לנפגע (שיקבל תשלום הן מחברת הביטוח שלו והן מזו של הפוגע), הוזלת הפרמיות משום שחברות הביטוח יודעות שיהיה להן ממי לגבות בחזרה את הפיצוי ששילמו, וצדק בדמות חיובו של הפוגע לפצות את הנפגע. ההימנעות משיבוב כאשר מדובר בקרובי משפחה נובעת משמירה על התא המשפחתי: "אם נציע לראובן לתבוע את בנו או את אשתו לשפות אותו על הנזק, ראובן ידחה מן הסתם את הצעה ואף יסבור שהיא מגוחכת, שהרי בנו ואשתו הם בני ביתו אשר אהב, וממילא הקופה המשפחתית היא אחת ואין טעם להעביר כסף מכיס שמאל לכיס ימין".
עקרונות אלו מובילים את עמית למסקנה, כי אין להפעיל את החריג כאשר מדובר בחברת הביטוח של הפוגע שהוא קרוב משפחתו של הנפגע. "במבחן 'המבוטח הסביר' ברור שראובן לא היה נמנע מלהגיש תביעה נגד המבטחת של בנו או אשתו. אם כך, מדוע למנוע זאת ממבטחתו-שלו שנכנסת בנעליו? בהעדר פגיעה בתא המשפחתי, לחברה אין אינטרס להגן על מבטחתו של המזיק, שבמקרה הוא גם בן משפחתו של הניזוק. [סעיף מניעת התביעה הוא] חריג לכלל התחלוף, וכחריג, אין ליתן לו פרשנות מרחיבה שמחטיאה את הרציונל שבבסיס החריג, והוא שמירה על התא המשפחתי. הסעיף מבוסס על ההנחה שהמבוטח לא יממש את עילת התביעה בנסיבות מסוימות. אך הסעיף לא נועד לפטור את המזיק מאחריות, אלא רק לפוטרו מאחריות כלפי המבטחת בנסיבות שבהן המבוטח הסביר אינו מעוניין לממש את עילת התביעה נגדו".
עמית מוסיף: "מטרתו העיקרית-צרכנית של חוק חוזה הביטוח היא להגן על לחברת הביטוח של המבוטח ולא לתת יתרון למזיק. קשה להלום מתת-שמים (windfall) לחברת הביטוח של המזיק, אך בשל המקריות הנובעת מקרבת המשפחה. חוק חוזה הביטוח לא נתכוון להעניק מתת-שמים מעין זו למבטחת אך משום שהתמזל מזלה ומבוטחה שגרם בהתרשלותו לנזק הוא בן משפחתו של הניזוק. איני רואה טעם מדוע הביטוח של המזיק יופעל או לא יופעל באופן אקראי אך בשל זהותו של הניזוק: תאונה שבה רכבו של ראובן נפגע מאחור על-ידי בנו - שאז לא יופעל הביטוח; לעומת תאונה שבה רכבו של ראובן נפגע מאחור על-ידי אדם זר - שאז יופעל הביטוח. גישה זו אף עלולה להביא לתסבוכת כאשר מדובר בתאונת שרשרת".
עמית דחה את ערעורה של חברת השכרת הרכב בסט קאר, אשר מכונית שהשכירה פגעה במכונית המבוטחת בידי ביטוח ישיר; נהג המכונית הפוגעת היה בנו של בעלי המכונית הנפגעת. בית משפט השלום בירושלים (הרשם הבכיר בנימין בן-סימון) קבע, כי ביטוח ישיר יכולה להגיש תביעת שיבוב נגד בסט קאר, למרות שמדובר בקרובי משפחה. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת חגית מאק-קלמנוביץ) דחה את ערעורה של בסט קאר. יצוין, כי החיוב בבית משפט השלום היה 10,600 שקל - ואילו המחוזי חייב את בסט קאר בתשלום הוצאות בסך 13,000 שקל. עמית הטיל עליה הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם עמית. את בסט קאר ייצג עו"ד עז אלדר.
