ממשלת בריטניה העניקה (יום ד', 2.12.20) אישור חירום לשימוש בחיסון של פייזר נגד הקורונה - האישור הרגולטורי הראשון בעולם. האישור יאפשר להשתמש בחיסון בבריטניה כבר מן השבוע הבא; המדינה הזמינה מראש 40 מיליון מנות. מינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA), הרגולטור החשוב ביותר בתחום, צפוי להעניק בהמשך החודש אישור לחיסון של פייזר ולאחר מכן לחיסון של מודרנה. פרישתה של בריטניה מן האיחוד האירופי אפשרה לה לאשר בצורה עצמאית את החיסון של פייזר, בלא להמתין לאישור האיחוד שעודנו בודק את החיסון.
האישורים הרגולטוריים הם שלב מכריע בהתמודדות עם הקורונה, אך הדרך עודנה ארוכה ורבת מכשולים. פייזר ומודרנה צפויות לייצר עד סוף השנה רק 75 מיליון מנות - ומאחר שיש צורך בשתי מנות לכל אדם, ניתן יהיה לחסן רק 37 מיליון איש. בשנה הבאה צופה פייזר שתוכל לייצר מיליארד מנות, ומודרנה - כחצי מיליארד. על-מנת להדביר את הקורונה, יש צורך לחסן 5.5-4.7 מיליארד בני אדם בכל העולם, דהיינו מנה כפולה של חיסונים. עם זאת, חיסונים נוספים נמצאים בפיתוח ולכן הנטל צפוי להתחלק בין חברות רבות.
בעיה מרכזית בחיסון של פייזר היא הצורך לאחסנו בקור של מינוס 70 מעלות (טמפרטורה הקיימת רק במקפיאים של מרכזים רפואיים גדולים), ואורך החיים הקצר שלו (חמישה ימים בלבד) בקירור רגיל. המשמעות היא, שיש לשנע אותו ברחבי העולם במיכלים ייעודיים המצריכים תחזוקה מתמדת כדי לשמור על הקור. החיסון של מודרנה מצריך קור של מינוס 20 מעלות בלבד (טמפרטורה הקיימת במקפיאים רפואיים רגילים) ואורך החיים שלו במקרר רגיל הוא 30 יום. כמו-כן, יהיה צורך לקבוע את סדר העדיפות של מתן החיסונים ולשכנע את האוכלוסייה להתחסן - שתי משימות קשות מבחינה לוגיסטית ותודעתית.
החיסונים של פייזר ומודרנה, כמו רוב החיסונים האחרים שבפיתוח, עושים לראשונה שימוש נרחב ומאושר בטכנולוגיית RNA המשתמשת בחלקים מן הגנום של הנגיף, במקום בנגיף מומת או מוחלש. המשמעות היא, שניתן לייצר הרבה יותר חיסונים במהירות הרבה יותר גדולה מהרבה פחות חומר גלם, תוך שהסיכון מקבלת החיסון מופחת. חוקרים מקווים, כי ניתן יהיה להשתמש באותה טכנולוגיה גם לפיתוח חיסונים נגד מחלות נוספות ובראשן סרטן. מאידך-גיסא, העובדה שמדובר בטכנולוגיה חדשנית מגבירה את החששות הציבוריים מפני השימוש בחיסון, וזאת לצד התנגדות עקרונית נרחבת למדי לחיסונים בכלל, לרוב בשל תיאוריות קונספירציה חסרות יסוד.
מנהל המרכז לבקרת מחלות בארה"ב, רוברט רדפילד, צפוי להודיע בהמשך היום האם הוא מאמץ את ההמלצות שהוגשו לו אתמול לגבי סדר העדיפות למתן החיסון. מועצה מייעצת בת 14 חברים ממליצה, כי הראשונים לקבל אותו יהיו דיירי בתי אבות והעובדים בהם, לצידם של עובדי רפואה העלולים להיחשף לנגיף. 3 מיליון איש מתגוררים ועובדים בבתי דיור מוגן בארה"ב; 39% מ-250,000 מקרי התמותה מן הקורונה היו במוסדות כאלו. בשירותי הרפואה בארה"ב מועסקים 21 מיליון איש, אך לא כולם חשופים במישרין לקורונה.
המדינות בארה"ב אינן מחויבות להישמע להנחיות המרכז לבקרת מחלות, אך הללו יהוו נקודת התייחסות משמעותית הן בארה"ב והן מחוצה לה. ארה"ב הזמינה מראש 100 מיליון מנות של החיסון של פייזר, אך כאמור - החברה תייצר השנה 50 מיליון מנות בלבד, המספיקות ל-25 מיליון בני אדם בכל העולם. בשל כך, תהיה חשיבות רבה לקביעה פרטנית של סדר מתן החיסון.
