פרקליטיו של ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, מבקשים מבית המשפט המחוזי בירושלים לבטל כבר כעת את כתב האישום נגדו, בנימוק שהגשתו הפרה את חסינותו המהותית. כך הבהיר (יום א', 6.12.20) עו"ד
עמית חדד, בדיון בטענות המקדמיות של נתניהו ושל בני הזוג
שאול אלוביץ ו
איריס אלוביץ. "תשובת המדינה לגבי החסינות הדיונית מתעלמת לחלוטין מהחוק ומפסיקת בית המשפט העליון. לגבי החסינות המהותית וההגנה מן הצדק מצריכה לשמוע ראיות. לגבי החסינות הדיונית כל החומר מצוי בפני כבודכם ויש מספיק חומר כדי לקבוע שצריך לבטל את כתב האישום", אמר חדד.
לטענת חדד, כל הרשויות ניהלו מרוץ להגיש את כתב האישום בצורה פגומה, בעוד נתניהו נמצא בבית הלבן לקראת הצגת תוכנית המאה של הנשיא
דונלד טראמפ. ההגנה טוענת, כי בניגוד לחוק - כתב האישום הוגש רק ליו"ר הכנסת ולא ליו"ר ועדת הכנסת, ובכך נמנע מנתניהו לבקש חסינות. התביעה טוענת, כי נתניהו ביקש חסינות ולאחר מכן ויתר עליה, וכי בעת הגשת כתב האישום - לא היה יו"ר לוועדת הכנסת. חדד טען, כי "ההודעה הזאת היא כלום מבחינה משפטית", משום שגם נתניהו פנה רק ליו"ר הכנסת ולא ליו"ר ועדת הכנסת.
על כך אומר חדד, כי היה ברור שבתוך זמן קצר יתמנה יו"ר לוועדת הכנסת. "הפרקליטות חושבת שהיא נמצאת מעל החוק, אבל אין שום אינסטנציה שיכולה לפתור אותה ממילוי החוק. אם החוק אומר שצריך להגיש ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת הכנסת - זה מה שצריך לעשות". חדד העיר, כי גם אם כתב האישום יבוטל - דבר אינו מונע מן היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, להגיש אותו שוב כדין. "אולי הוא ירצה לתקן אותו, כי כתב האישום הזה הוכן כמו המצות של יציאת מצרים - בבהילות". לטענת חדד, המדינה למעשה תוקפת את הוראות החוק - שמטרתו להגן על התפקוד של הכנסת וחבריה. עוד אמר חדד, כי הטענה מועלית רק כעת משום שזו ההזדמנות הראשונה לעשות זאת, לפי חוק סדר הדין הפלילי.
יצוין, כי אם בקשתו של נתניהו תתקבל, יחל מראשיתו הליך החסינות והוא יוכל לבקש חסינות. ההגנה העלתה גם את הטענה לפיה לנתניהו עומדת החסינות המהותית, משום שעיסוקו בנושאי תקשורת היה חלק מתפקידו. ועדת הכנסת (בכנסת ה-22) העניקה חסינות מהותית ל
חיים כץ, לאחר שקבעה שקידם חוק במסגרת תפקידו - למרות שמנהל השקעות המקורב אליו נהנה ממנו.
בתגובה אמרה המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן-ארי, כי צורת הגשת כתב האישום הייתה בעקבות פנייה לייעוץ המשפטי של הכנסת. היא הזכירה, כי בינואר השנה הודיע נתניהו על משיכת בקשתו לחסינות, הודעה שלדבריה אינה ניתנת לפרשנות כלשהי. בן-ארי ציינה, כי בקשה לחסינות צריכה להיות מוגשת ליו"ר הכנסת – וכך עשה נתניהו, ולכן גם הודיע ליו"ר דאז, יולי אדלשטיין, על משיכת בקשתו.
לפני כן טען עו"ד
בועז בן-צור, המוביל את הגנתו של נתניהו בתיק 4000, כי "אנחנו נמצאים בערפל קרב לגבי יסודות העבירה - מי פנה, מתי פנה. חסרים אלמנטים חיוניים להגדרת המתת שניתן. שיח בין נבחרי ציבור לאמצעי תקשורת הוא שגור ולגיטימי, וכך גם בקשה של איש ציבור לשפר את סיקורו. גם אין פסול בפנייה של איש תקשורת לנבחר ציבור. לכן צריך לבדוק מהו האלמנט של החריגות שמעתיקה אותנו לעבירה של שוחד. בתיק יש חומר ראייתי: הייתה פנייה ביום א' על-ידי פלוני לאלמוני והיא נענתה או לא נענתה. יכול להיות שיקח להם שבוע או שבועיים לסדר את זה, אבל זה קיים. צריך לראות מה הבקשות של
שרה נתניהו ויש אנשי ביניים שפעלו בעיקר מטעמה, ולכן אנחנו צריכים לראות את הנתונים".
בן-צור דחה את טענת המדינה, לפיה גם בתיקים כלכליים גדולים אין פירוט של האירועים: "ההקבלה לתיקים כלכליים היא משונה, כי זה לא תיק כלכלי; ובתיקים כלכליים כבדי משקל ניתן אינוונטר מדויק לכל תשלום. כך היה בהולילנד, כך היה בראשונטורס, כך בפרשת פאינה קירשנבאום". לדבריו, "הנספח לכתב האישום [הכולל דוגמאות לפניות לאנשי וואלה] הוא זיהום שיש להוציא אותו".
